איליין בלו 3 פרק כ"ג: זיכרון-חוזר

"אז איפה היית כל הזמן הזה, מאז ששהיתי איתך ועם מירור?" אמרתי, שעיניי עדיין צורבות במקצת מהמהפך הקיצוני שהן עשו. "איך לא זכרת אותי?".
"אני לא יודע מה קרה לי, אך סקאי הזכירה לי את הכל- כל מה שכנראה סיפרת לה" הוא אמר, קולו עמוק וקצת צרוד.
"ומה לגבי הטבעת הזו שלך, פני-הזאב?" שאלתי.
"הטבעת, כן… מירור נתנה לי אותה כשהייתי קטן. אני אפילו זוכר מה היא אמרה" הוא החל לחשוב, החזיק את ידי הקרה והתיישב על אבן בחצר האחורית בהלסארו. "היא אמרה לי 'תגן על הטבעת, ועל מי שהיא מייצגת. אתה תהיה מגן נהדר'. האישה הזו היא כמו אימא שלי, היא אימא שלי. היא גידלה אותי".
"ואיך ידעתם למצוא אותי ביער, כשהכול התחיל?" לא ידעתי למה רק עכשיו שאלתי את זה, אך זה היה חייב להיאמר.
"באותו לילה כשהלס השתלט על ארין, הגענו לשם. הטבעת לקחה אותנו לשם- שתלה לי במוח את המידע הזה. נסענו לשם וראינו את האירוע וקרה משהו, כנראה התעלפנו. כשהתעוררנו מירור נגעה בידי כדי לראות שאני בסדר- ושנינו ידענו את שמך ואת ייעודי, להגן עלייך" הוא חייך אליי ואחד את ידי בין שתי ידיו החמימות. "את כל-כך קרה".

"היה לי זמן קשה בלעדייך, מלא בפחד" הסברתי לו.
"אני פה עכשיו, אל תפחדי" רק משמע קולו הרגיע את רוחי.
"טובי, מה אומר לך השם יורקן מאלום?" חקרתי אותו, אולי יש לו עוד פרטים על השד הזה, משהו שאנחנו לא יודעים.
"לא יודע הרבה עליו, אבל…" הוא החזיק את ראשו במאבק, נלחם כנראה בכאב הראש.
"הכל בסדר?".
"אני נזכר במשהו, בלילה הזה ביער" פרצופו נאבק על הריכוז, "זה היה הוא איליין, הוא זה שניסה להרוג אותך!" טובי צווח בכאב.
"לא לא, זה היה הלס- טובי, תשתלט על זה! טובי אתה חייב לצאת מזה" ניסיתי להחזיק את ידיו ובכיתי.
"הלס.. לא" הוא מלמל, הרגשתי את פעימות ליבו נחלשות, "הלס לא היה שם בכלל". התיישבתי לידו, זה היה יותר מידי בשבילי.
"אם הלס לא היה שם, מי היה הכוח השני? היו שתי קרני-אנרגיה שפגעו בי. מי עוד היה שם?" חשבתי לעצמי בקול רם.
"אני" הוא הביט בי, מזיע וכמעט מזיל דמעה.
"אתה? אתה הגנת עליי?" חייכתי אליו במבט מעריץ.
"אני אזכר יותר אם נגיע אל היער- איפה סקאי?".
"יש לי רעיון יותר טוב" אמרתי.