איך מתחיל עולם? + הודעה\ות!

איך מתחיל עולם? דבר מוביל לדבר.
זה מתחיל באדם אחד, עם כוח ענק, שמחליט שנמאס לו להשתעמם ומצבעים מפוזרים.
אז הוא מתחיל בלהפוך הכל בלבן – העולם מעכשיו הוא הקנבס שלו, חלק ולבן ונקי.
הוא סוגר את ידו ומזמן גרגיר חול בודד. מניח אותו בריק שמתחתיו.
ואז מזמן טיפת מים ומניח על החול.
בקול פצפוץ גדול הגרגיר מתחלק לשניים, ואז לארבע, ואז למאה, ואז למיליון. מגיע למצב שלא יכול לספור כמה חול יש מתחתיו.
אז הוא מזמן כמות של בוץ בגודל קטן מאגרוף וזורק אותו רחוק, ואז שולח אדמה אדומה אפילו רחוק יותר.
ואז.. הוא שמע קול שלא הצליח לזהות. מה זה כבר יכול להיות?
הבטן שלו קרקרה, אז הוא יוצר ענב, ואוכל עד לגרעין, אותו שותל באדמה.
יום וליל חיכה לעץ לגדול אך כלום לא קרה. זה העציב אותו מאוד, עד כדי דמעות.
הדמעה, כמובן, רטובה. מספיק מים יכולים לגרום לעץ הענבים הראשון לצמוח – וכך קרה.
אז הוא הבין שצריך מים בעולם, והוא בכה ובכה ובכה. זרק את כל הדמעות לכיוונים אקראיים וראה את כל המים שסביבו – כל הימים.
אבל.. האם הוא באמת ראה אותם? בחושך כזה קשה לראות.
אז הוא הדליק פנס גדול בשמיים וקרא לו שמש.
הוא ראה הכל מסביב פתאום, העולם הגדול, מלא בצמחים, עצים, אדמה.
אבל חסר משהו. חסר, מישהו.
אז הוא הרכיב מין יצור מוזר – בעל אף שנראה כמו פטרייה, בגובה של עד כחצי מטר, שלא יכול לדבר ומלא פרווה. יצור מאוד מוזר, אבל זה לא שינה לו – הוא היה חברו הטוב. הוא קרא לו 'כלב'.
הוא יצר עוד יצורים כאלה – חיות, כך קרא להן, בגדלים וצבעים שונים.
זה לא הספיק. הוא היה צריך מישהו לדבר איתו. מישהו שונה ממנו, שיוכל להקשיב לו.
הוא העביר ימים ולילות במחשבה על מישהו כמוהו – אבל שונה. שיער ארוך יותר. או קצר יותר, הוא לא שפט. אבל עדיין נראה שונה ממנו.
הוא החליט לצייר אותו בחול. והיו לו המון טיוטות! כי היו לו המון רעיונות.
בסוף הוא יצר את האדם המושלם. סליחה, המושלמת. הוא קרא לה אישה.
היא נוצרה מהחול והשאירה חלל במקום בו צייר אותה.
ואז.. התאהב בה, דבר שהיה מוזר לו מאוד כי לא ידע מה זאת אהבה עד שקרתה לו.
אז הוא יצר לכל החיות חיה נוספת – במין ההפוך. או באותו המין, הוא לא שפט, שיוכלו לבלות איתה.
יצר עוד בני אדם כמוהו בצבעים, גבהים, במראות שונים.
יצר לו עולם, עולם משלו. אבל הוא לא היה משלו, אלא של כל מי שהיה סביבו.
ובכל זאת זה העולם שלו.
—–
אז אחרי כל הקיטש שכתבתי כאן למעלה (למרות שדווקא יצאה לי כתיבה נחמדה אז זה לא כזההה נורא), נעבור לנושא הקצת יותר חשוב – סיפורי פנטזיה.
אז הנושא של הקטע הוא פנטזיה כי רציתי לכתוב הודעה לכל מי שקרא את "באר המשאלות".
אז אתם יכולים לנחש שהסיפור הוקפא אחרי 2 פרקים בלבד. כי במשך חודש לא היו פרקים.
לא הייתה לי השראה, וזה קורה. ואני אעבוד על הסיפור עוד ועל העלילה ועל הדמויות ואשנה רקעים ואולי אקצר את העלילה שרציתי לכתוב אבל אני אסיים מתישהוא את הסיפור ואעלה. סליחה מראש למי שכן חיכה וקרא (למה אני חושב משום מה שיש לי קוראים? איזה מצחיק אני לפעמים)
מה שכן…….. יש לי רעיון לסיפור חדש XD ועם תכנון עלילה ואולי כתיבה מראש של כמה פרקים לפני שאעלה לפה, יכולה להפוך אותו לממש אדיר לדעתי.
מה שאומר שאם מישהו מעוניין לקרוא הוא יצטרך לחכות. אווווו, לעזור לי.
אשמח אם המוחות הפנטזיים הגדולים של טייל יעזרו לי להפוך את הסיפור הזה לאדיר אפילו יותר. אבל זה אומר שתצטרכו לפתוח סקייפ. YUP.
אני יכול להגיד רק שבנתיים קוראים לו "ממלכה של חורף".

בכל מקרה, מקווה שמי שקרא את הקטע הזה אהב אותו\חשב שהוא לא גרוע-מאוד, ומי שאהב את באר המשאלות לא שונא אותי\ירצה לקרוא את ממלכה של חורף :>>>