אחרי יללת הזאב- פרק 6 (ביקורת תתקבל בברכה :)

גופה של ראפ נדרך והיא ידעה שדבר דומה קרה גם לכל שער הצעירים במועדון, כלומר לא בכל יום יוצא להם לראות קרב רציני בין שני הזאבים הכי חזקים בכל הלהקה.
נהמה גרונית ועמוקה משכה את תשומת לבם אל אותו הגבר שניסה להפריד בין אשלי לבין אביו של מייק.
"כלכם תקשיבו לי," הוא צעק, ראפ הייתה בטוחה שהיא מכירה אותו, לפחות בפנים. "אתם צריכים ללכת עכשיו, תלכו מיד!" קולו היה רועם אף יותר מקול הנהמות של אשלי ורודריק,אביו של מייק. כולם צייתו בלי יוצא מן כלל ופנו ליציאות השונות של המועדון.
כשכבר הייתה בחוץ ראפ ניסתה להתעלם לרגע מהמלמולים ששמעה מכל עבר. היא ניסתה לחשוב ולהבין מה קרה ברגע זה.
רודריק אסר בפירוש על אשלי לעשות משהו, והיא המרתה את פיו, בצורה הכי בוטה שיכולה להיות. רודריק כנראה ידע שהיא מתכוונת לעשות את זה ולכן ולכן היה כבר מוכן מראש, ראפ ידעה שמשהו ממש רציני הולך לקרות, משהו שקשור לבני לופה ולבני ליקאון.
הדרך הביתה מעולם לא הייתה קצרה יותר וראפ הייתה צריכה להסדיר את נשימתה לפני שנכנסה דרך הדלת.
"אבי בב-" ראפ התחילה לומר אבל דבריה נקטעו כשראתה את פניו המודאגות של אביה.
הוא בדיוק לבש את המעיל שלו, מה שאומר שהוא התכונן לצאת מהבית.
"לאן אתה הולך?" שאלה ראפ, ליבה התמלא פחד לאור פרצופו המודאג.
"יש לנו ישיבה דחופה במועדון," הוא אמר קצרות והתקדם לעבר הדלת.
"זה בקשר לרודריק ואשלי נכון?" שאלה ראפ וישרה עליו את עיניה.
"כן זה בקשר עליהם," אמר והסיט את מבטו.
"מה הולך לקרות?" שאלה ראפ, הפחד בליבה גבר יותר ויותר.
"אני לא יודע. נדבר כשאחזור בסדר?" הוא ניסה לחייך, ראפ הנהנה וניסתה להחזיר חיוך. זה לא הצליח.

עברו שעתיים בדיוק מאז שאביה של ראפ עזב את הבית ועד שהדלת הראשית נפתחה ונסגרה חרישית.
"מה קורה אבא? מה היה כל כך דחוף?" שאלה ראפ. היא כבר לבשה את הפיג'מה שלה אך לא יכלה לעצום את העיניים ולישון, בכל פעם שהיא ניסתה לעשות זאת היא דמיינה משהוא נורא שעומד לקרות.
אביה של ראפ לא ענה, הוא הסיר את מעילו ותלה אותו על מתלה המעילים ואז פנה אל הסלון והתמותת על הספה.
"אבא?" שאלה ראפ והתיישבה לידו.
"זה מצב מסוכן, ראפ, מה שאשלי עשתה הוא מסוכן," הוא אמר ושפשף את עיניו בעייפות.
"למה את מתכוון? זה קשור לבני ליקאון?" שאלה ראפ, היא ידעה שהיא צודקת.
"כן, אשלי לא הייתה צריכה לספר לכם על בני ליקאון, ככל שתדעי יותר ככה תחשבי על זה יותר ועם תחשבי על זה יותר מידי…" אביה לא המשיך את המשפט אבל ראפ ראתה בבירור רעד חולף בגופו.
"בבקשה אבא, בבקשה תספר לי מה כל כך מסוכן,"התחננה ראפ, היא הייתה חייבת לדעת. עכשיו כבר היה מאוחר מידי בשביל לסגת לאחור.
אביה נשם נשימה עמוקה. ראפ ממש יכלה לראות את המאבק שמתחולל בו, מה שחיזק בה את העובדה שהיא חייבת לדעת.
"אם תחשבי עם בני ליקאון יותר מידי, עם תחשבי על ליקאון יותר מידי זה ישתלט עליך, זה יכול אותך מבפנים."