אחרי יללת הזאב- פרק 2

"כמו שהבטחתי, קעקוע ענק של זאב על הגב," אמרה ראפ בגאווה כשנכנסה למועדון.
למען האמת זה לא היה בדיוק מועדון, זה היה בית נטוש בקצה הרחוב ששימש את אנשי הזאב הבוגרים לכל מיני מפגשים ליליים ואת אנשי הזאב הצעירים לצפייה בסרטים או ערבי קריוקי, או דברים אינטימיים יותר.
עכשיו רוב חברי הלהקה הצעירים היו נוכחים במועדון ורבצו על הספות שהיו בכל מקום בו וראו איזו תוכנית ריאליטי.
"אני לא מאמין לך, תורידי את החולצה. תראי לנו הוכחות!" ג'ספר, זאב צעיר יחסית, בגילה של איימי וגדול מראפ בשנה הזדקף ראשון ומיהר לכיוונה.
"את לא חייבת לעשות את זה ראפ," איימי התרוממה מהספה מיד אחריו ומיהרה לכיוונה של חברתה הטובה.
"זה בסדר איימי, זה טבעי שג'ספר לא יאמין לי," אמרה ראפ ורצה לחבק את חברתה.
"אבל את באמת לא חייבת לעשות את זה, שום חוק לא אומר שאת חייבת להציג לנו הוכחות ו-"
"זה באמת בסדר, באתי מוכנה," ראפ חייכה בגאווה כי היא ציפתה בדיוק לתגובה כזו מג'ספר.
מכיס מכנסיי הגינס שלה היא הוצאה את הטלפון הנייד שלה והחלה להעביר את אצבעה על המסך בחיפוש אחר משהו מסוים.
"הינה לך ג'ספר, הוכחה חותכת," ראפ הושיטה לו את הטלפון הנייד שהראה בבירור את גבה החשוף ואת קעקוע הזאב המרהיב ועטור הצבעים שעליו.
"הוא מדהים!" הכריזה איימי שבינתיים חטפה לג'ספר את הטלפון מהיד.
"תודה רבה," ראפ לא יכלה למחוק את החיוך הגאה מפניה בזמן שעד ועד חברי להקה צעירים התחילו להגיע ולהביט אל תוך מסך הטלפון שלה, על הקעקוע.
"נו קדימה, תגיד את זה ג'ספר. תגיד לראפ שהיא עברה את המבחן!" דרשה איימי וממש הצמידה את הטלפון אל בין עיניו של ג'ספר.
"בסדר, בסדר עברת אותו," הודה ג'ספר בלת ברירה וחזר מיד למקומו על אחת הספות. כולם הריעו בקולי קולות וראפ הרגישה את השמחה שלה הולכת וגוברת, עד שלושה מבחנים והיא באמת תהיה חברה מן המניין בלהקת בני לופה.
"כן! קדימה!" קראה ראפ בהתרגשות, מזווית עיניה היא יכלה לראות את איימי צוחקת על ההתלהבות המוגזמת שלה. אילו רק היא הייתה שומעת את שיחת העידוד…
"מה המבחן הבא שלי?" שאלה ראפ והרגישה נחושה מתמיד.
המבחן הבא שלך…" קול בסי מעט נשמע מכיוון הספות. על חבריי הלהקה זזו לצדדים ופינו מקום למייק, שהיה אחראי על גיוס ומיון החברים הצעירים בלהקה. מייק היה גדול מראפ בסך הכל בשלוש שאני אבל לרוב הוא התנהג בצורה הרבה יותר מבוגרת.
"אני מניח שתצטרכי לחקות עד מחר כדי לגלות,עלמתי,"אמר מייק שהיה קרוב במידה מעוררת עצבים לראפ.
"אז אני אחכה," ראפ לא יכלה יותר להיות קרובה עליו, כל הלחץ הזה גרם לה להזיע והיא בסך הכל רצתה לחזור לאימונים שלה ולחכות למחר.
"כך יהיה," מייק חייך חיוך ממזרי וחזר לספה שלו כשכל שאר החברים בעקבותיו.
"נתראה מחר אימי," קראה ראפ מאחורי כתפה ומיהרה לצאת אל מחוץ למועדון.