אחרי יללת הזאב- פרק 11 (ביקורת תתקבל בברכה :)
את הטיסה ראפ יכולה לתאר במילה אחת, מדהימה.
אומנם חברי הלהקה היו מפוזרים בין המון אנושיים זקנים ומיוזעים אבל ראפ ישבה לידה החלון מצד אחד וחברת להקה לא מוכרת מהצד השני.
כשהמטוס התחיל לנסוע על מסלול ההמראה ראפ חשבה שהיא הולכת למות אבל הכריחה את עצמה להביט מבעד לחלון, ליבה צנח כשגלגלי המטוס נותקו מהקרקע והתחיל לתפוס גובה. הרעשים ששמעה בזמן ההמראה היו בלתי נסבלים אבל אברו כשהמטוס התיישר ומעל לדלת תא הטייס נדלקה נוראה שהראתה שאפשר לשחרר את חגורות הבטיחות.
ראפ לא הרגישה בטוחה להסתובב על דבר שנמצע כל כך גבוהה מעל האדמה בלי שום דבר שמחזיק אותו לחן החליטה להישאר לשבת. היא הביטה שוב מבעד לחלון וליבה החסיר פעימה, מתחתיה נפרשו העננים לבנים וצחים כמו צמר גפן, מתחתיהם היא יכלה לראות שהם חצו את הגבול עם היבשה והיו מעל הים. המראה היה ללא ספק עוצר נשימה. מראה של פעם בחיים ממש.
אחרי שעות ארוכות של טיסה הנורא מעל דלתו של תא הטייס העירה שוב כסימן לחגור שוב את חגורות הבטיחות, ושוב הרעש באוזניה של ראפ היה בלתי נסבל, היא ממש רצתה לתלוש את אוזניה ממקומותיהם. אך הרגע עבר והמטוס סוב נסע על משתך הנחיתה רק שהפעם זה היה בצד השני של הים.
" כל הלהקה לבוא אחרי," אמר מייק בקול סמכותי דומה לזה של אביו, כולם צייתו בלי יוצא מן הכלל. "עכשיו נעלה על אוטובוס שיקח אותנו לפנימיי החדשה. זה לא צריך להיות גרוע כמו שאתם חושבים, נעבור את זה ונחזור הבית לפני שתשימו לב." המשיך מייק.
לרגע ראפ ממש חשבה שהיא משתגעת, קודם ג'ספר היה נחמד עליה ועכשיו מייק נחמד לכולם.
זמן קצר לאחר מכל כולם כבר היו על האוטובוס שלקח אותם לפנימייה המוזרה לייצורים. בזמן הנסיעה ראפ לא הקשיבה למדריך שדיבר הם כולם, היא הרגישה שזה היה מיותר. לכן היא טחבה את האוזניות שלה לאוזניה והקשיבה לשירי הרוק העדינים שלה ובחנה את רחובות סילגו מבעד לחלון.
השמיים היו מעוננים והרחובות נראו אפלוליים, מה שנתן למקום מראה מאוד יוצא דופן ולא שגרתי, אפל אפילו. חוץ מזה הבתים והחנויות היו עסוים קולם מאבנים גלויות ונראו עתיקות למדי, בכל מקום שלא היה כביש או בית היה דשא ירוק כאילו זה אתה ספג מקלחת רצינית של מיי גשם.
הנסיעה נדמתה לראפ כמו נצח אבל לאחר מכאן האוטובוס נעצר ליד מבנה גדול בעל חמש קומות, מסביבו צמח דשא ירוק ובכל מני מקומות היו עצים גדולים ירוקים גם הם. המבנה היה נראה חדש מסויד כולו בצבע אפור, על החלונות היו סורגים מה שנתן למקום אווירה של כלא.
ראפ בלעה רוק חזק ירדה מהאוטובוס יחד מעם כל חבריה ללהקה.
"ברוכים הבאים לווירג'ס ליצורים,אירלנד!" הכריז באושר המדריך מהאוטובוס.
תגובות (2)
קודם כל: זה סיפור ממש מושלם,
התיאורים נכונים, והשפה,
יש מעט מאוד טעוית אבל הן בלתי מורגשות.
תמשיכי!
תמשיכיי