אוצרות נעולים- פרק 2- הפריצה המסתורית

כשלני ומיילו חזרו לביתם שבמדינת גרלי, הם נכנסו לבית וראו שכולו מבולגן. הרהיטים הפוכים והרוסים, על הקירות היו שריטות, והמנורות היו מקולקלות ומכובות. לא משנה לאיזה פינה הם הסתכלו, היה שם משהו לא במקום, מבולגן.
"מה זה?" התפלא לני "מישהו פרץ לכאן, מיילו, אני בטוח!" הוא קרא בכעס, אבל לאחר שסייר בבית אחר דברים חסרים, הוא לא מצא שום דבר כזה. שום דבר לא נגנב.
"זה מוזר מאוד" קרא השוטר כשעמד בתוך סלון הבית המבולגן ורשם בפנקסו מחשבות "ואתה אומר ששום דבר לא נגנב?"
"כן, אדוני השוטר" אמר לני
"טוב. אין לי כל כך מה לחקור לגבי זה, כי אם שום דבר לא נגנב, אז יכול להיות שזו סתם טעות" קרא השוטר. לני ידע שהשוטר הוא טיפוס מפוקפק. "ודרך אגב, כשאתה הולך ברחוב, תסתכל שאף אחד לא מכוון עליך אקדח או משהו כזה, כי ראיתי את זה" אמר ונתן ללני פתק, וברח עם הניידת שלו.
לני המפוחד הסתכל על הפתק שהיו כתובות עליו שתי מילים:" אתה, מת".

~~

לאחר שלני הצליח לסדר את כל הדירה שלו, וזרק את כל הדברים ההרוסים, הוא ישב תוך כדי שהחזיק את הספר הנעול וחשב.
"למה שמישהו ינעל ספר מבלי שתהיה איזושהי דרך לפתוח אותו? למה שמישהו יכתוב ספר וינעל אותו מבלי שתהיה דרך לפתוח אותו? חייבת להיות דרך מסוימת לפרוץ את המנעול! אבל מהי?".
קופו, מיילו, אחז בבננה.
"מה אתה רוצה? בננה? אתה רוצה שאני אקלף לך אותה?" שאל לני בטון שהתייחס למיילו כמו אל כלב, או כמו אל תינוק, וקילף למיילו את הבננה, אבל מיילו לא אכל ממנה
"למה אתה לא אוכל מהבננה? מה קרה?" שאל לני וליטף את הקוף החמוד תוך כדי שהחזיק בידו השנייה בקליפת הבננה, כשלפתע עלה בראשו רעיון "בננה! אני מבין! מיילו, אתה פשוט גאון!" אמר ואחז בז'קט שלו ופתח את הדלת "בוא מיילו. בוא מהר!" אמר והקוף קפץ על כתפו "אנחנו הולכים עכשיו אל מר בננה. הוא ידע מה לעשות".