אולימפייה בין שני עולמות -פרק רביעי

הגענו לנהר והם לקחו את הנערה בעלת הקרניים והזאב לאוהל גדול שבפתח שלו עמדו שני יצורים מגודלים עם חניתות.
"אוקיי מוכנה לקבל כמה תשובות?” אנדי שאל ואני הנהנתי.
"רק, אתה יכול לעבור על השמות קודם?” שאלתי אותו והוא הסכים.
"אז את ליאו, לירון, לוקאס וקלי את מכירה. זאת אוריין" אנדי אמר והצביע על השלד. “וזאת מייסי" אמר והצביע על הנערה בעלת הכנפיים השחורות. “יש עוד אבל תכירי אותם בפעם הבאה" אנדי סיכם והתיישבתי על שפת הנהר.
"אההה" צעקת הפתעה נפלטה מפי. כאשר רגליי נגעו בעור של בן אדם.
"לא נמאס לך להפחיד את האורחים שלנו?” אוריין אמרה בגיחוך.
"לא" נשמע קול נשי צוחק וראש הציץ מתוך המים.
"מי זאת?” שאלתי כאשר לבי עדיין דופק במהירות.
"זאת סאן, היא סירנה. פלג גופה העליון הוא של אדם כמו שאת מכירה מהעולם שלך אך רגליה וידיה הם בעצם מים" מייסי אמרה, אך אני עדיין הייתי תקועה בחלק הראשון של המשפט. “היא מה?” שאלתי. “סירנה, לא שמעתם אף פעם על סירנות בעולם שלך?” אוריין אמרה. “כן, אבל סירנות הן רק אגדה…” אמרתי ונראה לי שעצבנתי את סאן. “אנחנו רק מה?!” היא אמרה וגל ענקי התקדם אליי במהירות עצומה. “אגדה" אמרתי והגל פגע בגופי, כאשר זה קרה נפלתי לתוך הנהר. ניסיתי לזוז אך ללא הצלחה, הייתי משותקת. שמעתי קולות מעומעמים מעל לפני הגלים ואז גל הגיע מתחתי והעלה אותי כלפי מעלה. “הנה מרוצה?” סאן אמרה.
"תעזרו לה" אנדי ציווה ושמעתי את קול צעדיו הולכים לכיוון האוהל אליו הנערה בעלת הקרניים והזאב נלקחו. תוך כמה שניות יכלתי לזוז ולדבר שוב.
"אני בסדר" קראתי והתיישבתי "סליחה סאן, אני מצטערת" הוספתי ונראה כי הרגעתי טיפה את סאן הכועסת.
"אולי אתם יכולים לענות לי על כמה דברים?” שאלתי.
"ברור, מה את רוצה לדעת?” מייסי שאלה.
"קודם כל, מה זאת הנבואה הזאת ואיך אני קשורה אליה?” שאלתי את מייסי.
"הנבואה אומרת שמהעולם השני, תגיע אלינו בת אדם אשר קיבלה עזרה מהמכשפה הטובה היחידה בדורה. אני חושבת שזה כל מה שאת צריכה לדעת עכשיו" מייסי אמרה ורק סיקרנה אותי יותר.
"אז אני בת האדם?”
"נכון."
"אז מי המכשפה?”
"את היחידה שיכולה לדעת, לפי הנבואה המכשפה עברה לעולמכם בשנת 1984, אם זה עוזר לך."
"זאת השנה שבה נולדתי…” מלמלתי.
"מה אמרת?” סאן שאלה.
"זאת השנה שבה נולדתי" אמרתי והסתכלתי בעיניה התכולות של סאן.