אולימפייה בין שני עולמות – פרק ראשון

היום שלי מתחיל בתור סתם עוד יום משעמם בעבודה. כשיצאתי מהעבודה, זו הייתה שעת לילה מאוחרת, והרחובות היו שוממים, שמעתי קול קריאה מכיוון הבניינים הגבוהים שעמדו מולי, הסתכלתי לכיוון הקומה העליונה של הבניין, אך לא מצאתי את הקורא, הבניין היה גבוה מדי אבל מה שכן ראיתי היה, אורות יפיפיים. התחלתי ללכת לעברם, הרגשתי הרגשה רעה, לא יכול להיות משהו כזה יפה בלי משהו רע שיתווסף אליו. אבל לא יכולתי לעצור, ככל שהתקרבתי אל האורות, נהייתי מבולבלת יותר, האורות הצליחו להשכיח ממני, את יומי בעבודה, ואת ההרגשה הרעה בקשר אליהם. הגעתי אליהם ויכולתי לראות אותם בבירור, האורות היו בשלל צבעים, היו שם צבעים שלא ראיתי מעולם, והם בקעו מבטן האדמה. כאשר הייתי במרחק שני מטר מהם, הרגשתי רוח אדירה שמעיפה אותי לכיוון האורות ומשם, הראייה שלי התערפלה ולאט לאט לא הצלחתי להרגיש כלום. עד שהרגשתי כאב בכל הצד הימני שלי, כשפקחתי את עיני, ראיתי נשים מוזרות ושקופות שעמדו מעלי בחיוך שטני.
ניסיתי לקום ולברוח אבל לפני שהספקתי, ראיתי כדור בכל גווני הכחול מתקרב אליי. כשהכדור הגיע אלי, הוא קטן יותר ויותר ואז, נשאב אל החלק העליון בחולצתי, שמאחוריו נמצא התליון אשר קיבלתי מאמי המאמצת.
המכשפות היו מבולבלות, כנראה שזה לא קורה הרבה. וניצלתי את הזמדנות זו בכדי לברוח, קמתי במהירות ורצתי בסללומים, כדי שאם הנשים המוזרות ינסו לשלוח אלי עוד כדורים, זה לא יפגע.
לפתע הרגשתי רוח עזה, אך שונה מהרוח שהייתה כאשר נדחפתי אל האורות. המשכתי לרוץ הכי מהר שיכולתי, עד שנתקעתי במשהו, או מישהו.
הם עמדה לפני שורה של חמישה אנשים עם מראה על טבעי, הם היו שלושה בנים ושתי בנות.
האחרון,היה שרירי וגבוה כמו שאר הבנים בחבורה, היו לו עיינים בצבע אדום זוהר ותסרוקת מוהאק בצבע חום.
אבל, מה שהכי בלט בעייני, היה הקעקוע השחור שהתובע לו על הצוואר, קעקוע שחור בצורה לא מובנת, בזמן שתהיתי מה הקעקוע אומר, האיש האחרון פתח את פיו ואמר "הקעקוע שלי אומר שאני בא ממשפחה מיוחסת" כאילו יכל לקרוא את מחשבותיי, אבל זה, לא הגיוני…