אוליבר ריי פרק ראשון
"לא!" נשמעה צעקותיה של גברת קיטי מנהלת בית היתומים המחוזי בקליפורניה זה הייתה שעת לילה מאוחרת עוד ילד התייתם מהוריו. איש עם מעיל חום מכופתר עד הצוואר עם מגבעת שחורה על ראשו הביא אותו "אני חבר של הוריו" אמר האיש "לא!" אמרה המנהלת בשנית "בית היתומים מלא כבר מי מזמן אין מקום ליתומים האחרים! עם אתה חבר של הוריו של הילד אולי תאמץ אותו אתה ?" איני יכול אמר אבל אני יכול להציע פיתרון אחר שיעזור לעוד יתומים רק אני צריך דקה הוא קם ממושבו הלך לעבר היציאה המנהלת קמה אחריו לא אמר אני צריך דקה לבד טוב עם כך אתה רוצה אך האיש יצא מהחדר לפני שסיימה את המשפט היא הביטה בתינוק הוא היה יפה היו לו עיניים ירוקות ים עם הרבה שיער בצבע שטני היה לו מבנה גוף חזק אך היה רזה היה לו עור שחום חלק היא התבוננה בוא ואמרה בצער חבל שאתה לא יכול להישאר כאן עם האיש הזה באמת יודע מה הוא עושה זה היה ממש טוב יכול להיות אפילו שנביא עוד הרבה יתומים אחרים היא אמרה בלחש ונאנחה פתאום נשמע בום גדול הבזק אור גדול והופיע פתאום למרבה ההפתעה בנין הבניין היה יפה יותר מבית היתומים הרגיל הוא היה כמו ארמון היא הבטיחה שהתינוק היה שם הבניין היה סמוך למגוריהם של היתומים אז האיש הזה באמת יודע מה הוא עושה אה האיש חזר ואמר הינה לך מגורים ליתומים חדשים איך עשית את זה? שאלה קסם אמר אין כזה דבר התוכחה נכון הוא אמר למרבה ההפתעה זה לא קסם זה סתם ודי להיווכח עכשיו אני צריך להחליף איתך מילה לגבי אוליבר אה קוראים לו אוליבר? כן אמר כל שנה הוא צריך לצאת עשר קילומטר מבית היתומים אוקיי? כן היא אמרה כתודה על מה שעשית לנו אין בעד מה אמר ויצא זה היה היום המוזר ביותר שהיה לה בחיים היא החליטה שכל דבר מוזר שתראה בילד היא תיקח אותו לבניין הזה מי יודע אולי הוא יעשה לנו עוד בנין כזה היא הקיצה מהרהוריה ומלמלה לעצמה קסם ונרדמה.
תגובות (1)
זה היה ממש טוב! מעניין מאוד! העלילה מצוינת. (רק היו חסרים מעט סימני פיסוק שהקשו על הקריאה…) אבל העלילה מקורית וכתבת את זה בצורה ממש טובה!!!!!!!!