אווטר-האגדה של שיר פרק 6

ליד "הבית שלי" פה יש יער רחב ידים, אני לא יודעת מה אבל משהו משך אותי אליו.
הלכתי במשך כחצי שעה ואז גיליתי שהלכתי לאיבוד, המשכתי ללכת , מחפשת את הדרך חזרה לבית עד שדמות מעורפלת קפצה עלי עם חץ וקשת,"מי את? אויב או חבר?" היא שאלה וכיוונה אלי חץ "חבר!בבקשה אל תיפגע בי" אמרתי מפוחדת, היא הורידה את הקשת "אסור לך להיות פה זה מסוכן" הוא אמר או היא אני לא בטוחה המסכה הסתירה את הפנים.
"הלכתי לאיבוד" אמרתי בחשש.
"בואי איתי" עכשיו שמעתי בבירור שזו בת, היא הורידה את המסכה וניגלו לפני שתי עינים חומות רציניות ושיער חום גלי.
הלכתי אחריה חוששת אבל בטחתי בה.
ניכנסנו למן מאורה שבה היה הכל כמו בבית רגיל, רק בלי חשמל.
"נעמה! סוף סוף שנים לוקח לך להגיע" שמעתי קול וראיתי נערה כבת גילי עם שיער חום חלק ועינים כחולות. "לא עכשיו דני, מצאתי מישהי משוטטת ביער" היא אמרה
דני נראתה יותר חברותית מנעמה, העינים שלה כחולות וחכמות אבל עם זיק של שובבות ושיערה הפרוע מעיד על זה שהיא מבלה הרבה.
"איזבלה אני פה!" נעמה אמרה
יצאה ממה שכניראה היה המטבח שלהם נערה צנומה עם שיער שחור ועינים כחולות גדולות ונחמדות, אבל מה שיותר משך את תשומת לבי אלו היו המים המתעופפים שלידה שהם זזים עם תנועות ידיה.
"איך את עושה את זה?" שאלתי עם פרצוף כזה O0O.
"אני פשוט עושה את זה, דרך אגב אני איזבלה" היא אמרה.
"שיר" אמרתי עדיין נידהמת
"אני הולכת לחדר שלי" נעמה אמרה וכמו שאומרים, היתחפפה
"למה היא כזאת?" שאלתי את איזבלה
"כזאת קשה? במקור היא באה ממשפחה של צידי ראשים ודני רצתה ליברוח אז היא עזרה לה והיא לא ממש אהבה את זה שהיא ברחה, ודרך אגב לא כדי לך להיכנס ל"חדר שלה" היא משמרת את המסורת של יבוש ראשים" היא אמרה את החלק האחרון ניגעלת
"יש לי שאלה" אמרתי
"מה?" היא אמרה
"את מוכנה להיו המסטרית שלי לכשפות מים?" שאלתי והיא הפילה את המים המתעופפים מרב תדהמה
"מסטרית?לכשפות? על מה את מדברת?" היא שאלה עם פרצוף כזה o0o
הסברתי לה הכל ואז…..