אווטר- האגדה של שיר פרק 21
נקודת מבט אימי:
'אנחנו אף פעם לא נעבור את קירות הפלסטיק האלה' צעקתי
'זה לא פלסטי, זה זכוכית, אם זה היה פלסטיק כבר הייתי ממיס את זה' אמר לי אלירן
'אתה לא רציני' אמרתי
נישבתי על ריצפת הזכוכית האטומה.
'אם הייתי יכולה לישלוט בזכוכית זה היה הרבה יותר קל' אמרתי
'או אם היית יכולה לישלוט בחול' אמר אלירן
'למה?' שאלתי
'כי זכוכית עשויה מחול קווארץ, אם היית שולטת בחום הייתי יכול לחמם את הזכוכית והיית מפרק אותה' הוא אמר
פתאום קפצתי
'מה הקטע?' הוא שאל
'אנחנו יכולים! אני רק צריכה להיתרכז כי חול הוא סך הכל אדמה יבשה מאוד' אמרתי
'אבל אף פעם לא עשית כשפות' אמר אלירן
'מי יודע, אולי אני אצליח' אמרתי
אלירן הרים את כתפיו וקם על רגליו, הוא נשם עמוק וכיוון את ידיו באגרוף לכיוון המראה.
פרץ אש יצא מידו והיה על הקיר שהיה בבינינו
אני נשמתי עמוק ונתתי לאינסטינקט שלי לעשות את מה שהוא צריך, הרמתי לאט את ידי , ולפתע הרגשתי הרגשה משונה, כאילו שאני, יותר רגועה.
נקודת מבט כללית:
הקיר התחיל להינמס בזהירות , אחרי כמה דקות הקיר נמס לחלוטין, אימי עדיין עצמה את עיניה בתיקווה שזה עבד.
'זה עבד!' אמר אלירן וקולו לפתע נישמע יותר ברור
'הצלחנו?' אימי שאלה
'כןן!' הוא אמר ואימי פקחה את עייניה
'יש!' היא אמרה ורצה אל אלירן, היא חיבקה אותו וזה בא לאלירן בהפתעה.
ידיו של אלירן היו באוויר ולאט הן ניכרחו מסביב לגופה הקטן של אימי.
תגובות (1)
המשך מיד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ואפשר לקרוא לי קירסי, מתה על השם הזה…