אווטר- האגדה של שיר פרק 19

נקודת מבט איימי:
ניזרקתי לתוך חדר גדול מזכוכית עבה, כשניזרקתי הזכוכית לא נישברה, זכוכית עבה, מיששתי את המקום בחושך מוחלט ומצאתי חורים קטנים.
"את אבודה" שמעתי קול עבה והיסתובבתי
"מי אתה?! מה אתה רוצה ממני?!" שאלתי
"אני הכל, ושום דבר" הוא אמר
"לא הבנתי" אמרתי
פתאום אור נידלק וסינוור אותי, ראיתי דרקון גדול חצי שקוף.
הישטטקתי מרב פחד, בלעתי את רוקי בשקט ואז שמעתי רעשים מבעד לחורים, זה מישהו שאש יוצאת מידיו, מרגליו ופיו.
"הוא?" הדרקון שאל "עוד אחד מהאסירים החמודים שלי"
"אסירים?" שאלתי
"בעזרתכם שוב יאמינו ברוחות והפעם העולם היה שלך לנו" הדרקון אמר רגוע והוא התחיל לבהוק באור כחול.
נקודת מבט שיר:
האישה שמיתברר ששמה אליזבת נחמדה מאוד, אנחנו אצלה כבר יומיים אצלה.
"אז איך הגעתם לכאן?" היא שאלה לוגמת מהתה
"אנחנו הלכנו לטיול עם ההורים שלנו והיתגלגלנו באיזה תהום" אמר סטיב מרכין את ראשו.
"אוי אוי" היא אמרה ותפכה על כתפו של סטיב
"אתם תוכלו להישאר כמה שתיצטרכו כל הזמן" היא אמרה והתחילה להיראות מוזר
"הכל בסדר?" שאלתי
"כן, הכל בסדר" היא אמרה והיטתה את ראשה הצידה,
"אליזבת, את מרגישה טוב?" שאלה דני
אליזבת עצמה את עיניה ופקחה אותן אחרי כמה שניות והן הישתנו, הן הפכו לאותן עינים צהובות מלחיצות ומוכרות, שיערה הבלונדיני יצא מהגולגול והפך ללבן, היא פתחה את פיה ועשתה קול מצמרר ושיערה עמד בצורה מלחיצה.
"אליזבת?" שאלה חנוקה