אווטר- האגדה של שיר פרק 15

נ.ב. שיר
האו נכנס לחדר בריצה.
"הכל בסדר?" הוא שאל וסטיב הינהן
"על מה חלמת?" הוא שאל
הוא סיפר לא ופניו של האו הפכו לחיוורות.
"אמרת שיש לו כשף אש אחד?" האו שאל בולע את רוקו
"כן והוא אמר שאם אני וטריס ניצטרף אליו יהיה לו כוח כמעט אין סופי" סטיב אמר
"ודרך אגב מי זה האיש הזה?" שאלתי
"האיש שתילחמי נגדו שיר" האו אמר ופני היו חיוורות
"מה יקרה אם היא לא תילחם?" שאלה איזבלה
"אז כל העולם יחרב מכדור אש" האו אמר
"סורי, ניסיתי" אמרה לי איזבלה
"אבל אני וסטיב לא יודעים כשפות אש איך אנחנו נלמד את שיר?" שאלה טריס
"בעוד כמה ימים זה יגיע אליכם, אני בטוח" האו אמר
"כמו שהיית בטוח שלא יעיפו אותך מהכפר?" שאלה נעמה ודני תקעה לה מרפק.
"לא, הפעם אני בטוח באמת" האו אמר
נ.ב. אוראל.
"אוראל, בוא!" אמרה אימי, ירדתי במדרגות הבית שלי.
"מה אימא?" שאלתי
"מה זה אמור להיות?" היא שאלה והצביעה על החרב שלי.
"החרב שלי" אמרתי
"אמרתי לך לא יותר חרבות!"היא אמרה "תוציא אותה מהבית הזה היא מסוכנת"
לקחתי את החרב שלי ויצאתי החוצה, במקום לשים אותה בפח אני טיפסתי על הבית ושמתי אותה בחדר שלי.
ירדתי מהגג וניכנסתי לבית מהכניסה הראשית.
"זרקת אותה?" היא שאלה
"כן אימא" אמרתי ועליתי לחדר.
סגרתי את הדלת ולקחתי את החרב.
כשאבא שלי עוד היה בחיים אני והוא בנינו בלי שאימא שלי תדע חדר סודי, פעם זה היה למשחקים אבל היום יש שם בובות שאיתן אני מתאמן.
הרסתי בובה, ועוד בובה, ועוד בובה עד שנימאס לי.
"מי היא חושבת שהיא!" אמרתי ובעטתי בקירות המרופדים בחומר סופג רעשים.
"למה לא ברחתי עד היום!?" שאלתי אתה עצמי בכעס
"למה מתת אבא?" שאלתי את האוויר באומללות.