אווטאר- האגדה של ג’ק- פרק 2
הנבואה חלק א
"מה נעשה?" שאל ג'ק בדאגה, בינתיים הרוח המשיכה להתחזק ולגבוה, ואז היא הרימה את ידה לאוויר וריסקה אותה על הצוק, ג'ק ומילו קפצו לצד השני, בינתיים ג'ק תפס אומץ, ורץ לעבר הרוח, הוא טיפס על ידה, אבל ככל שהיא הרימה את ידה חזרה למעלה, כדי לתקוף שוב, ג'ק החליק. לבסוף הוא הצליח להגיע אל הכתף של הרוח, מילו התקיף את הרוח מלמטה, במתקפות אוויר פשוטות, לא שזה הזיז לרוח המפלצתית,
"מילו, תרד מהצוק!" צעק ג'ק,
"מה איתך?" הוא שאל, ג'ק הזיז אותו בעזרת כשפות אדמה והניח אותו ליד הצוק, הרוח זזה מצד לצד, והיא התקרבה לעבר העיר,
"לא אתה לא" אמר ג'ק, והעיף עליו סלע ענקי, ואז הרוח התפזר למיליוני רוחות אפלות שהתחברו מחדש, ג'ק נפל מהכתף של הרוח, ונחת על הנהר שהיה שם.
"שיט" אמר ג'ק כאשר ראה את הרוח מתקרבת יותר ויותר לעיר, ואז נער גבוה וקצת שרירי עם עור בהיר, שיער חום קצוץ בהיר נעמד מול הרוח, ועשה עליה כשף מיוחד, הוא עטף אותה ב3 חוטים ענקיים זהובים העשויים מים, ואז הרוח נעצרה, שינתה כיוון והשתנתה חזרה לרוח נחמדה וחמודה,
"איך עשית את זה?" שאל ג'ק בעודו יוצא מהנהר, הנער עזר לו לקום,
"כל כשף מים יודע לעשות את זה, אחרי מה שקרה עם אונלק אז פתחו בית ספר לכשף מים מיוחד כזה" אמר הנער,
"אני ג'ק" אמר,
"תום" אמר הנער,
"אני יודע שזה ישמע מגוחך אבל-" אמר ג'ק ונקטע באמצע בגלל מילו,
"אתה, אתה חייב ללמד אותו כשפות מים" אמר מילו כולו מתנשף,
"הוא כשף אדמה" אמר תום והביט בי,
"האמת היא שאני.. האווטאר" אמר ג'ק, תום מצמץ פעמיים,
"ואתה רוצה שאני יהיה המורה של האווטאר?" שאל כולו מתרגש, במבט שלו היה מן ניצוץ כזה,
"כן, אתה כשף רב עוצמה אני ישמח מאוד אם זה יקרה" אמר ג'ק,
"קיבלת" אמר תום וחיבק את ג'ק,
"חיכינו לך מלא זמן" אמר תום, מהוא תפס ביד של ג'ק והתחיל לרוץ, מילו מיד אחרינו, הם הגיעו לסמטה חשוכה, תום לחץ על לבנה שהייתה שם ואז נהיו שם מדרגות, הם ירדו, ואז תום פתח את הדלת מברזל שהייתה שם, היא הייתה נעולה,
"מי שם?!" אמר נער אחד, הוא פתח את הדלת, הנער היה עם שיער חום כהה ועיניים ירוקות, ברגע שהוא ראה את ג'ק הוא כיוון עליו קרחון מהאוויר, עד שזה כמעט נגע בגרונו של ג'ק,
"זה האווטאר" אמר תום,
"שקרן" אמר הנער,
"ביל זה האווטאר, הוא כשף אדמה רב עוצמה, העיניים שלו יכולים לזהור, והמורה שלו הוא הנכד של אווטאר אנג" אמר תום, ביל הביט בג'ק, ג'ק היה קולו מפוחד,
"אם אני מגלה ששיקרת, אני נשבע לך אני הורג אותו ואז אותך" אמר ביל בכעס, הוא הוריד את הקרחון ונתן להם להיכנס, היו שם 4 נערים ו 3 נערות כולל ביל ותום,
"אני ביל, זאתי אחותי רייקה, היא התאומה שלי וכשפית מים" אמר ביל והצביע על נערה אחת, עם עיניים כחולות כקרח ושיער חום כהה מבולגן,
"זה, סיימון הוא כשף אש" הצביע הפעם לעבר נער עם עיניים ירוקות ושיער שחור, הוא היה שזוף,
"זאתי קטרינה, כשפית אוויר" אמר ביל,
"קאט" היא תיקנה אותו, היא הייתה עם שיער בלונדיני בהיר, וכמעט לבן, עיניים אפורות בהירות,
"וזה פלין, הוא כשף אדמה וחול" אמר והצביע על נער עם שיער חום פרוע ועיניים חומות בהירות, הוא היה דיי גבוה, ושזוף.
"זאתי שאנה, היא כשפית אוויר" אמר ביל והצביע על הנערה השלישית, היו לה עיניים כחולות כההות ושיער שחור ארוך חלק,
"יש עוד 2 נערות שהלכו להביא אוכל, ג'ול קיי היא כשפית אש, וליה היא כשפית אדמה" סיכם ביל,
"אז אתה יודע את כל היסודות?" שאלה רייקה,
"למעשה אני יודע רק כשף אדמה, ואני צריך שתעזרו לי" אמר ג'ק,
"אין בעיה" אמר פלין,
"אוקי, קודם כול בוא איתי, אני יראה לך את כל החדרים" אמרה רייקה, ג'ק הלך איתה,
"קפה?" שאלה קאט את מילו,
"האמת, שוקו חם" הוא חייך מעט,
***
נקודת מבט ג'ק
"אוקי זה החדר שלי ושל התאום שלי, ביל" אמרה רייקה, לא היה בו הרבה, רק שתי מזרונים, שולחן וכיסא, התקדמנו לעבר החדר הבא,
"זה החדר של סיימון וג'ול קיי" הוא היה די נחמד, הרבה אדום, היו שם שלושה מזרונים ושתי שולחנות, ושתי כיסאות,
"וזה החדר של תום וקאט ושאנה" אמרה רייקה, על הקירות היו ציורים של ים, התקדמנו לעבר החדר האחרון,
"ואחרון חביב, החדר של ליה ופלין" על הקירות היה את הסימן של יסוד האדמה בענק,
"כל חדר מסמל את היסוד שבו הנערים/ הנערות גרים" הסבירה רייקה,
"מגניב" אמרתי וחייכתי,
"וגם החדר האחרון, זה חדר הנבואות, החדר של כל ארבעת היסודות" אמרה רייקה,
"תיקחי אותי לשם" אמרתי,
"אין בעיה" היא אמרה, התקדמנו לעבר המדרגות, ירדנו בהם והגענו למין סוג של מערה כזאת, שעליה היה כתוב:
"ארבעת הכשפים יפגשו,
באדם אחד,
היאנג יתחיל לתקוף,
הרוח של האחד,
תגיע מנכדו של האווטאר הצעיר,
האש של האחד,
תגיע מהביישן,
האדמה של האחד,
תגיע ממנו, וחסרת הסבלנות תחדד את האדמה
המים של האחד,
יגיעו מהתאומים,
ורק כאשר האחד יפגוש את שתיים,
המלחמה תהיה שווה בכוחות"
קראתי את זה בקול, נגעתי במילה האחד, ופתאום הרגשתי מן זרם חשמלי כזה, והתנתקתי מיד מהמילה.
"הנבואה מדברת על האווטאר הבא במחזור אחרי קורה, אתה" אמרה רייקה והמשיכה להביט בנבואה שהייתה חרוטה על הקיר,
"היאנג יתחיל לתקוף? יאנג זאת הרוח שמחוברת עם היין, למה שהוא יתחיל לתקוף?" שאלתי,
"היו רק שני דברים שאנחנו עדיין לא הצלחנו לפצח, הקטע עם היאנג, והקטע של האחד יפגוש את שתיים" אמרה רייקה,
"אתה מבין, הרוח, האש, האדמה, והמים הם היסודות שצריך ללמד אותך, וכל אחד זה מי ילמד אותך, מי יהיה המאסטר שילמד אותך, 'הרוח תגיע מנכדו של האווטאר הצעיר' זה אווטאר אנג, בגלל שהוא היה האווטאר הכי צעיר, 'האש של האחד, תגיע מהביישן' סיימון הוא הכשף האש בחבורה שלא מצליח להיפתח כל כך טוב, 'המים של האחד, המים של האחד, יגיע מהתאומים', שאלה אנחנו" אמר ביל שנכנס,
"ואנג היה האווטאר שבזכותו אנחנו לא במלחמה עם כשפי האש עדיין" אמרתי,
"כן.." אמרה רייקה,
"המלחמה תהיה שווה בכוחות? עוד מעט תפרוץ מלחמה?" שאלתי, הנבואה הייתה הנבואה הכי קשה שהייתי צריך לפצח, זאת בעצם הנבואה הראשונה שאני צריך לפצח,
"כחובתך, כאווטאר היא למנוע מהמלחמה שעומדת לפרוץ, אנחנו חוששים שהמלחמה תהיה קשה יותר מהצפוי" אמרה רייקה.
תגובות (10)
מושלמי!!!
לא יכולה לחכות לעוד פרק
תודההה
מושלם!!!
ואיזה יופי שאפשר להעלות סיפורים שוב!
תודה, וכן באמת יופי :))
קיבלת את הדמות שלי יש!!!
תמשיך, יופי של סיפור!
תודה רבה, ואני מעלה את הפרק הבא עוד שעה..
"ואז נהיו שם מדרגות"? אתה בטוח שזאת הדרך הכי טובה להגיד את זה, עם זה מנקודת מבט כללית אז השפה צריכה להיות גבוהה. ואמ… בקטע השני מהנקודת מבט של ג'ק לא היו כמעט רגשות ו/או מחשבות… אני יודעת שזה טיפה מעצבן לקבל ביקורת אבל בחרת לעשות סיפור על אווטאר אז… הייתה צריך לחשוב על דברים כאלה…
בכל מקרה חוץ מזה הפרק די טוב ו…. אפשר שלפלין יהיו יציאות לא קשורות כאלה? ^^
סבבה ותודה, תגובות כאלה גם עוזרת לי מאוד, ככה אני יכול להשתפר יותר.. תודה
למרות שיש כמה שיפורים קטנטנים שאפשר להכניס לכתיבה (לדוגמא מה שנאמר מלפניי), אהבתי מאוד^^ בתור אחת שאוהבת אווטאר בכללי וקוראת חדשה של הספור:> מקווה שתמשיך כמה שיותר מהר^^
תודה רבה