אגדה של גלים-פרק בכורה :)

"את מבינה אלכס, כל כך שמחתי לשמוע שאת תבואי לגור כאן, הרגשתי כאילו הראש שלי עומד להתפוצץ צרוב שמחה." קראה לינה וצחקה, הקשבתי לה, אבל רק בצורה חלקית בגלל שהייתי עסוקה בלספור את העגילים והחורים שעל פרצופה ופניה. הגעתי לארבעה עשר בינתיים.
שינינו ישבנו בשולחן חיצוני בבית הקפה של אחותה המשקיף אל הים, השעה הייתה שעת אחר צהריים מאוחרת והים קיבל גוון ארגמני מדהים ביופיו.
"כן ומחר נתחיל ללמוד באותה הכיתה." חייכתי. זו הולכת להיות הפעם הראשונה שלי בבית ספר אנושי, אני חייבת להודות שפחדתי.
"הכל יהיה מושלם אל, את תראי. כמובן שיש כמה חוקים בסיסיים בבית הספר של בני האדם, למשל, הכל תלוי ברושם הראשוני שאת משאירה, או לא להתחבר לקבוצה של הגותים. אבל אחרי שבוע בחברתם של האנושיים את כבר תביני את הכל." היא חייכה והכניסה את הקשית שלה לפיה, לוגמת בעזרתה משקה בצבע וורוד.
"אני מקווה…" מלמלתי והעברתי את אצבעי על פני המרקם החלק של שולחן הזכוכית.
לאחר ששנינו סיימנו את המשקאות שלנו החזרנו את הכוסות הגדולות למטבח של בית הקפה ופנינו אל גרם מדרגות שהוביל אל הקומה השנייה, שם נמצא ביתה של לינה.
אחרי שהגענו לקומה השנייה לינה פנתה לחדרה ואני הלכתי לחדר שהיא ואימה הכינו לי אתמול, זה היה חדר בגודל ממוצא והיו בו רק מיטה, ארון ומראה אבל למען האמת לא הייתה צריכה יותר מזה, וכמובן שמהחלון היחיד שבחדר יכולתי לראות את הים, אימה של לינה דאגה לכך באופן אישי.
"לא יוצא לנו לארח כאן הרבה יצורים כמוך." היא חייכה וחיבקה אותי חיבוק אימהי ואוהב.
"ובכל זאת תודה על האירוח." חייכה והרחתי את ריח הבושם המתוק והנעים שלה.
ישבתי על עדן החלון והשקפתי אל האופק, השמש כבר הייתה ממש בתוך היה והשמיים התחילו להשחיר.
"אתה חייבת להשתחרר מהרגל הזה עם את רוצה לחיות כמו בני האדם." הסתובבתי במהירות וראיתי את טום, אחרי הגדול של לינה. הוא כנראה חזר מאחת הריצות שלו לאורך החוף.
"זה יעבור מתי שהוא." חייכתי וקמתי מעדן החלון.
טום העביר את ידו בשיערו החום, הזהה בדיוק לזה של כול בנות משפחתו. הוא הזיעה ולכן הבנתי שהוא האמת חזר מריצה.
"בהצלחה מחר," הוא אמר ויישר עליי מבט ירוק. "בבית הספר הכוונה." השלים את המשפט.
"תודה." אמרתי בשקט.
שתיקה מביכה השתררה לכמה רגעים, וזה גם לי להבין עד כמה נאה בעצם טום נראה, הוא בעצם היה הסיבה שבגללה אני כאן והוא ידעה את זה אבל שנינו השתדלנו לא לדבר על זה.
"לילה טוב אלכס." הוא אמר אחרי שחיכך בגרונו וחייך עד חיוך אחרון.
"לילה טוב טום." חייכתי בחזרה אחרי שהוא סגר את דלת חדרי.
נותרתי לבדי בחדר, ורק אחרי ששמעתי שגם דלת חדרו, שנמצאת בקצה המסדרון, נסגרת הרשתי לעצמי להתמוטט על המיטה ולהרגע.