המלחמה על אברספוט – פרק I

הרבה שנים לפני מה שאספר לכם עכשיו, היה מלך. המלך הזה היה המלך הגדול בתולדות ממלכת רנקטורם. כאשר לקסוס גילו את הקסם, הוא היה הראשון לדעת.
אבל הוא לא השתמש בקסם הזה לאותן מטרות.
המלך השתמש בקסם כדי להתחיל מלחמות נגד הממלכות החלשות, והשתלט על שטחיהן. רנקטורם גדלה.
כאשר המלך מת, נתיניו הנאמנים השתמשו בקסם כדי להקימו לתחייה. כל עוד כל שלדו נמצא במקום, הטקס מתקיים כהלכה והמת קם לתחייה בסופו. כך המלך המשיך לשלוט ביד רמה על הממלכה, עד שמישהו החליט לעשות מעשה.
מעשיו של המלך גרמו לכל הממלכות לתעב את רנקטורם, למרות שניסו לעשות הכל כדי לתקן את הממלכה. הם אפילו החזירו את שטחי הממלכות הקטנות.
עד יום גורלי אחד. מישהו התנקש בחייו של המלך, שהיה הבן של אותו מלך שהיה כמעט בן אל-מוות. המוות של המלך פירק את רנקטורם סופית.
הרחובות בממלכה העלו עשן, אנשים רבים כבר לא פחדו להשתמש בקסם אפל ועל הארמון השתלטו אותם אנשים שהתנקשו בחייו של המלך. השמועה לא התפשטה. איש לא יכל להיכנס, או לצאת, מרנקטורם. השערים ננעלו. זה לא שלא ניסו לברוח- פשוט אף פעם לא הצליחו.
השולטים, אלה שהחזירו את הקסם האפל לחוק ברנקטורם, חשבו שהשערים יהיו נעולים לנצח. לצערם הם טעו.
לייבט- הממלכה שבאזור הביצות- התחזקה מאז שחררו את השטח שלה. לא כל החיילים חזרו לרנקטורם אחרי שחרור הממלכה. חלק נשארו שם, וחלקם היו קוסמים שמשתמשים בכוח האפל של הקסם.
הקסם האפל באותה ממלכה התחזק, הוא היה מספיק חזק לשבור את החומה של רנקטורם. לייבט רצו לנקום בהם. הם התחזקו, גדלו, השתלטו על ממלכות קטנות אחרות בעצמן.
לייבט תכננו את המתקפה על רנקטורם חודשים ארוכים, והיו מוכנים לכך ביותר.
צבאם כלל 5000 מכשפים אשר יודעים את הקסם האפל.
"צבא, קדימה!" קרא מפקד הצבא של לייבט. כאשר השערים נפתחו כל הצבא נהר את תוך הממלכה. המכשפים ירו לכל מקום, לכיוון בתים, אנשים, חיות.
אבל רנקטורם היו מוכנים.
מה שלייבט לא ידעו הוא שלרנקטורם היה מרגל בממלכתם. הוא מסר להם את כל המידע על ההתקפה ואיך למנוע אותה. הצבא של לייבט הספיק להרוס בקושי בית אחד לפני שנוטרלו.

בינתיים באותה ממלכה

כבר עבר הרבה זמן מאז תכננה ג'וליה לברוח, אבל היא ידעה מה יקרה אם תנסה. היא חיה בארמון מספיק זמן כדי לדעת איך העניינים פועלים שם. גם לפני שאביה נרצח השיטות האלה היו בשימוש. כמובן שלא ברמת חומרה כמו זאת ש"המתנקשים", ככה קראה לאותם אנשים שרצחו את אביה והשתלטו על הממלכה, השתמשו, אבל השיטות לא היו כאלה שונות.
אבל עכשיו, כשהחומות נפלו, סוף-סוף תוכל היא וכל שאר האנשים לצאת מהחומות! והיא, כמובן, תלך לממלכות האחרות. שם תספר על המתנקשים, הקסם האפל וכל שאר הדברים שאביה אף פעם לא רצה שהממלכה תהיה. לא ככה. בכלל לא ככה.

ג'וליה התרגשה. היא רצה כמו שאף פעם לא רצה. ולא היה לה אכפת מהאנשים שהתנגשה בהם, או מהחיילים שניסו לעצור אותה. היא בעטה, רצה והשתוללה. אנשים יגידו שהיא לא שפויה. באותה הרגע היא לא הייתה. היא הייתה עושה הכל כדי לצאת מהחומות.
והיא עשתה את זה.
היא בחוץ.
ממשיכה לרוץ.
לרוץ.
ולרוץ.