אבירי האדוואן: עלייתו של לוחם האש פרק 8: ריפוי, פרק אחרון

פרק 8: ריפוי, פרק אחרון

ג'ייק התעורר כאשר הוא כבול בשלשלאות וצמוד לאלונקת ברזל קרה.
"מה קורה פה?" שאל בלחץ והחל לנסות להוציא את עצמו ללא הצלחה. הוא הביט סביב, הוא היה במקום דמוי מחסן גדול, הוא הרגיש כאב בא מיד שמאל שלו, הוא הביט בה, היא הייתה מחוברת למכונה עשוית מתכת ברונזה באופן צמוד מאוד, היה צינור שהיה נעוץ בתוך עורו עמוק ושואב ממנו את דמו. הוא צרח מכאב ודמעות החלו לעלות על עיניו.
"תשחררו אותי!" צעק וגנח מכאב, הוא ניסה לצאת מהשלשלאות פעם נוספת אך הם היו הדוקים מדיי. "בבקשה.." לחש בעצב, כל כך הרבה דברים קרו מאז מותו של איאן וג'יין השתנתה מאוד היא כבר לא אותו אדם שהוא הכיר. היא נהייתה קרה סגורה ונותנת לאחרים לעשות את העבודה השחורה, אם הוא ייצא מכאן הוא יאמר לה את כל הדברים האלה.כך הבטיח.
לפתע נכנס רוס, לבוש גלימה שחורה וסרבל שמסתיר את פניו. "קורשנום." הוא אמר, חוזר על זה מספר פעמים. "רוס בבקשה!" הוא אמר, מביט בראשו השרוף ועיניו שאיבדו את התקווה,
"רוס אני מתחנן תעשה משהו!" הוא אמר, הוא עצר מלחזור על המילה והביט בו. ארשת פניו הדוקה וקרה. "קורשנום." אמר שוב והמשיך לחזור על המילים.
"מה זה אומר למען השם!" צעק בכעס, הוא ניסה לצאת מהשלשלאות אך לא יכל. לפתע הופיע אדם נוסף בחדר, הוא לבש סרבל שחור שמסתיר את פניו, כמו זה שהיה לרוס. ג'ייק לא זיהה את האדם, הוא לא היה אמור או יכול לזהות אותו.
"שמי הוא בלאק, ג'ינסן בלדן בלאק. והיום אחרי שמונים שנה של הסתתרות בצללים אנחנו נעלה מחדש." אמר, "אנחנו? מי זה אנחנו יא חתיכת מטורף!" קרא ג'ייק וניסה להותיר את עצמו, שוב ללא הצלחה.
"אתה תהיה העד שלנו, אתה תהיה הראשון שיתחיל את המהפכה." אמר למרות שג'ייק לא ראה אותו הוא יכל להישבע ששמע אותו מחייך מאוזן לאוזן.
"אתה הרגת את איאן?" שאל ג'ייק והפסיק לנסות להשתחרר.
"הו לא, זה היה פיירטוס." הוא אמר והצביע על רוס, "שמו הוא רוס." פלט ג'ייק, הוא נד בראשו.
"אנחנו שינינו אותו יחד ג'ייק. ממנהיג האחווה לעקאל אפל." הוא התקרב לג'ייק וחייך. "מה הם עשו לך רוס? יש לך ילדה רוס אתה לא יכול לעשות את זה." אמר ג'ייק,
"זה לא הם ג'ייק, זה אנחנו!" הדגיש בלאק, הוא הניח את כף ידו על גרונו של ג'ייק והחל לחנוק אותו.
"אתה מטורף בלאק, רוס יתעורר ממה שעשיתם לו ויבוא לחסל אותך." הוא אמר חנוק, הוא צחק,
"אין דרך חזרה ממה שעשינו." אמר, הוא הרים מעט את ראשו ושפתיו של בלאק נחשפו, דקיקות ועורו צחור.
ג'ייק הכה את פניו עם ראשו, בלאק נהדף לאחור מעט ורוס כמו בובה על חוט רץ בכדי להגן על אדונו.
"אנחנו לא עשינו כלום, אני לא יודע מי אתה ואני לא יודע למה אתה פונה ומדבר כאילו שנינו עשינו את זה. אני עד עכשיו הייתי בטוח שרוס מת." הוא צחק והניד את אצבעו.
הוא הצביע על ג'ייק ואמר "אתה יודע למה אני פונה אלייך כאנחנו, אתה מרגיש את זה עמוק בליבך."
"קורשנום פירוש המילה בלטינית ריפוי, כשחיסלת את סמאל אתה פיצלת את האפלה ואת הטוב שבך, האפלה שלך קיבלה גוף והטוב שלך נשאר אצלך. אתה ריפאת את עצמך, ואתה הולך לרפא את כל האזורים יחד איתי ויחד עם המסדר החדש שיעלה." הוא אמר והניף את סרבלו לאחור, נותן לג'ייק להביט בפניו.
שיערו השחור נפל על עיניו הכחולות, הוא היה שרירי וגבוה בעל שיניים צחורות. ג'ייק כבר נתקל באדם שמחקה את גופו "טאקן טאקן?" שאל, הוא נד בראשו.
"אני אתה ג'ייק, אני האפלה שאתה פיצלת ממך ועכשיו אני אחזור חזרה לתוכך ויחד נתחיל את המהפכה.." הוא אמר והתקרב אליו, כשהיה במרחק של סנטימטר ממנו אמר "נחזור להיות אנחנו."
הוא הניח את כף ידו על חזהו והתרכז.
"לא, לא!" קרא ג'ייק והחל לטלטל את גופו בכדי להרחיק את בלאק ממנו, הוא נעץ את אצבעותיו בחזהו וג'ייק צרח מכאב, הוא ניסה לצאת, ניסה לברוח, אך הוא לא יכל.
"נחזור להיות האפלה." ככל שג'ייק התנגד כך האפלה המשיכה להיכנס לתוכו, "תהיה הבן של סמאל, זה שהיית אמור להיות אם רוס המטומטם לא היה מתערב ומכניס בך דם מלאכי." אמר בלאק וצחק בקול,
בלאק לאט לאט החל להישאב אל תוך גופו של ג'ייק, הוא צעק וניסה לברוח אך ג'ייק לא הצליח למנוע את זה.
כשבלאק נכנס לתוכו לגמרי הוא הרכין את ראשו ועיניו היו עצומות. בתנועה קלה הוא שבר את השלשלאות והתקדם לכיוון רוס כאשר עיניו עדיין עצומות, כשהחל לדבר הוא פקח את עיניו. צבעם היה חור כלילה, למרות שמבחינה פיזית הוא נראה אותו הדבר עדיין היה ניתן לראות את השינוי שעובר בתוכו.
"פיירטוס, הבא את אבירי האפלה, הגיע הזמן להשתלט על פרוסבין."