אבירי האדוואן: עלייתו של לוחם האש פרק 6: מכה שנייה

פרק 6: מכה שנייה

אחרי דבריה של ג'יין כולם התפזרו ברחבי הטנגוודם, פור היה עם ג'ייק.
"היא תמיד ככה?" שאל פור, הוא דיבר עם ג'ייק וג'ייק ידע שהוא מתכוון לג'יין. אפילו הוא היה מפחד מדבריה.
"ג'יין נהיית תמיד תוקפנית יותר כשהורגים בן אדם קרוב אליה." אמר ג'ייק ומשך בכתפיו, גבותיו של ג'ייק התרוממו בהפתעה "היא הרגה כבר מישהו?" שאל, קולו רעד מעט.
"בפועל, לא." פור נשם לרווחה וג'ייק פלט נחירה, "היא נותנת לאחרים להרוג. למשל איאן הרג את לילית שרצחה את רוס, אבא שלה." פור היה נראה כאילו פצצה התפוצצה בפניו,
"רוס היה אבא שלה?" הוא שאל בתדהמה, ג'ייק גירד בראשו מעט "עזוב את זה."
"אתה יודע כל שם של סימן נצח וכל משמעות של כל אחד?" שאל לאחר כמה דקות של שתיקה מביכה, פור חשב על זה במשך כמה שניות והנהן לחיוב. "יופי." אמר ג'ייק והפשיל את שרווליו, עיניו של פור נפערו מהמראה של סימני הנצח על מפרקי כפות ידיו.
"אתה.. אתה בן אלמוות?" שאל, הוא תהה לכמה שניות ואמר "עוד לא בחנתי את התיאוריה כל כך."
"הסימן הרביעי נמצא על החזה שלי אבל אין צורך לראות אותו, זה ענח', אני יודע את הפירוש של זה." ג'ייק הסמיק מעט ממבוכה, פור צחק והרצין את פניו. הוא הצביע על סמן המשולש "אז את זה אתה כבר יודע. זה הגנה מפני רוחות."
הוא טפח עם כרית אצבעו על סמן השש עם הקו האלכסון שחוצה אותו, "זה ציד השטן, בעיקרון זה גם פועל על כל יצורים עם נוכחות שדית בתוכם."
הוא עבר אל הסימן האחרון "סימן היינג והיאנ, פירושו שיש בתוכך כוחות נוספים שאינך יודע עדיין, כשתדע להשתמש בכל הכוחות שלך זה ישתנה לסימן אחר."
שיערו הבלונדיני של פור נפל מעט על מצחו, הוא העביר את כף ידו על שיערותיו ומשך אותם לאחור. שניים נעמדו, "תודה. עזרת לי להבין עוד כמה דברים."
לפתע דלת הכניסה נפרצה, אדם לבוש בסרבל שחור כהה נכנס פנימה. מיד ג'ייק קם על רגליו ואגרף את ידיו. "תקרא לכל השאר!" פקד ג'ייק בעוד שההילה הזהובה שלו מתרוממת ועוטפת את גופו השרירי.
הסימנים זהרו גם הם באותו אור קלוש יפיפייה, הוא הידק את שפתיו והתקרב אל האדם. "מי אתה?" שאל,
"זה באמת חשוב עכשיו, בנו של סמאל?" ג'ייק רטן בזעם והתקרב יותר אליו. "אתה שייך לאחווה?" שאל, הוא צחק.
לפתע בתנופה קלה של הושטת יד ג'ייק נהדף לאחור וכשל על הרצפה הקשיחה. לפתע רבקה זינקה מעליו, משתנה לזאבה. הזאבה האפורה הגדולה בעלת העיניים החומות בהירות להפליא הביטה באדם בעל הסרבל, היא נהמה לכיוונו, טפריה שלופים.
ג'ייק התרומם על רגליו ועיניו נצבעו בצבע צחור לגמרי, לורן הופיע גם הוא כאשר הגרזן בידיו, רבקה זינקה במהירות לכיוון האדם, אחריה לורן וג'ייק. בהנפה קלה של היד היא נהדפה בדיוק כמו ג'ייק לאחור, היא נהדפה בדיוק בדרכם של ג'ייק ולורן, ג'ייק ניסה לזנק מעל גופה הגדול והארוך אך היא נפלה עליו, ג'ייק ידע כבר מהרגע שפגש את האבירים שיש לו מזל רע. מאוד.
לורן השתמש בגרזן ונעץ אותו ברצפה, הוא נעזר בגרזן בכדי לזנק מעל גופה של רבקה ובשליפה קלה הוא שלף את להב הגרזן והטה אותו לצד, לכיוון האדם.
לורן נפל על רגליו וסיבב את כל גופו בכדי לקבל תנופה, בהטיה קלה הוא שרט שריטה עמוקה ברגלו של התוקף. הוא זעק והעיף את לורן אל הסלון הרחוק.
פור וג'יין ניסו לבדוק מה קורה עם כולם. "באתי בשביל ג'יין." הוא אמר בקול כבד,
"כולם פצועים, אתה חייב להפעיל את הכוחות שלך פור!" קרא ג'ייק בעודו נאנק, מנסה להרים את גופה הזאבי הכבד של רבקה ממנו.
"אני לא שולט בכוח שלי, אני יכול לתקוף גם אתכם!" הוא אמר והביט באדם שמתקרב, "אין זמן, תעשה את זה." גנח לורן מכאב, לא היה ניתן לראות את גופו אך היה ניתן לשמוע את קולו.
פור הביט בג'יין, היא הייתה יפה כל כך. שיערה החום בהיר נפל על כתפיה בצורה מדהימה ועיניה הכתומות הביטו בו, בתקווה היחידה שנותרה להציל אותה.
הוא הביט באדם ואגרף את ידיו, צבע עיניו הכחולות השתנו מיד לצבע להבות אש שהיו ניגוד מוחלט לצבע עיניו הקודמות. גופו החל לעלות באש, הלהבות הכתומות עטפו את כל גופו ומן האש התרוממה ציפור האש, היא פרשה את כנפיה ממש מעל גופו ואז פרצה היישר אל תוך גופו.
חום מעיק החל להתפזר ברחבי הטנגוודם, והוא מיד הביט אך ורק באדם המסתורי שחבש את הסרבל השחור מעליו. ללא שנייה נוספת הוא החל להתקדם לעברו.