אבירי האדוואן: עלייתו של לוחם האש פרק 4: בנו של סמאל

פרק 4: בנו של סמאל

לורן יצא למרחבי פרוסבין למצוא אולי רמז נוסף על כיצד התוקף נכנס ויצא מחומות העיר. ג'ייק השאיר את ג'יין עם רבקה והחליט לדבר עם אחוות המסדר על המקרה.
הם בנו מקום מסדר חדש, עם אחווה חדשה. דלתות העץ נישאו לכמה מטרים והם היו בצבע זהוב עם גילופים ישנים, הם יבאו את זה מאזור הפיות ונתנו להם כוח חדש כתמורה על כך.
ג'ייק דחף את הדלתות ונכנס אל האולם הגדול. המרצפות היו בצבע שחור לבן כמעין לוח שחמט ענקי. על הקירות היו מצוירים אבירי אדוואן מכל התקופות, נשקים וציור של מלאכים זהובי שיער ועיניים.
האחווה ישבה בקצה המסדרון, היו ארבעה כסים שהונחו זה ליד זה. מנהיג האחווה קם על רגליו במהירות. הסרבל היה צחור לגמרי, מסתיר את פניהם. הם החליטו לשנות את לבושם הישן ללבן נקי, כמו דף חדש לאחווה חדשה.
"אני לא יודע מה אתה חושב שאתה עושה, בנו של סמאל, אנחנו קיימנו הבטחה בגלל שחיסלת אתה והחבורה שלך את סמאל ואת אשת הלילה אך אם תעז להתקרב עוד צעד אחד אנחנו נחסל אותך." אמר המנהיג בקול כבד, מהדהד ברחבי האולם הגדול.
ג'ייק עצר במקומו. "יש לי שם."
"תסתובב ותלך עכשיו בנו של סמאל." אמר והתיישב על הכס. משלב את רגליו וידיו בו הזמן. הוא נד בראשו.
"אני צריך רישומים של כל מי שנכנס או יצא מהעיר הזו." אמר ג'ייק בהחלטיות. הוא הפשיל את שרווליו והראה להם את הסימנים.
"אתה רק מראה לנו סיבה נוספת לחסל אותך, בנו של סמאל." אמר,
"אתה בטוח שגבריאל יסלח לכם על חיסול אחד ממלאכיו?" שאל ועיניו זהרו בצבע צחור בוהק ויחד איתם הסימנים בצבע זהוב. "אתה לא מלאך, יש בך את האפלה של אביך."
"הבא כל פיה וכל מכשף שיכולים לחוש באפלה ושאל אותם אם יש בי אפלה. אבל אני מבטיח לך שזה יהיה בזבוז משאבים וזמן." אמר ועיניו הפסיקו לזהור. "אנחנו אכן נביא." אמר אדם נוסף מהאחווה,
ג'ייק כיווץ את מצחו בזעם ואת כפות ידיו אגרף "אין זמן!" זעק בזעם.
"התוקף שחיסל אחד מאבירי האדוואן החזקים ביותר בהיסטוריה נמצא שם עדיין, ואני לא הולך מפה עד שאני משיג רישומים של כל מי שיצא ונכנס לעיר הזו. במוקדם או במאוחר האבירים יבינו שהם לא זקוקים לאחווה ושהם יכולים לעשות את הכל בעזרת המלאכים. אתם תחליטו אם זה יהיה עכשיו או בעוד כמה עשורים." אמר ג'ייק והרפה את אגרופו, הוא הסתובב וכאשר הגיע אל הדלתות המוזהבות אמר "תשלחו את זה אל הטנגוודם."

ג'יין ישבה על הספה וחשבה על מה שקרה לה. היא הפעילה את הכוחות שטמונים בה והיא אפילו לא יודעת איך. כל מה שיכלה לשמוע הוא רק 'את המפתח', אותו משפט שסמאל אמר לה מהדהד בראשה כבר יותר משנה. הדלת נפתחה, ג'יין הניחה שזה ג'ייק אך זה לא היה הוא.
רבקה הביטה באדם וכיווצה את עיניה מעט באי הבנה. ג'יין הביטה בו גם. הוא היה אדם שרירי ומפותח בעל חולצה שחורה וג'ינס אפור דהוי. עיניו היו בצבע תכלת בהירות ושיערו היה אדמוני עם כמה נגיעות של בלונדיני. פניו מסורטטות וחזקות.
ג'יין קמה על רגליה אחרי שהביטה בארשת פניה של רבקה. הדוקה ומפוחדת מעט.
"השם שלי הוא פור." הוא אמר, לורן נכנס אחריו ושילב את ידיו זה בזו. "אתה הבאת אותו לורן?" שאלה רבקה, הוא הצביע עם ראשו על פור. שהם יחכו לשמוע את דבריו.
"אני חושב שאני הרגתי את איאן."