אבירי האדוואן: המפגש פרק 8- הזמנה לדו קרב

פרק 8: הזמנה לדו קרב

ג'ייק מרטין לא חשב לעצמו, אפילו לא לשנייה, שהדבר שהוא עשה ישנה כך את חיו. הרי הוא רצה להיות גיבור להציל את הנערה בדיוק כמו בסיפורים. "מה זה הסימן הזה?" שאלה ג'יין, השניים ישבו הספה. מפרק כף ידו של ג'ייק הופיע מול ארבעתם וכולם לא הבינו דבר ממנו.
רבקה ישר רצה לספרים לבדוק, היא אחזה בספר קטיפתי שחור עבה, על הכריכה כתוב 'סימנים וכישופים עתיקי יומין.'
לורן ישב על הספה ליד ג'יין וג'ייק, מביט בסמל שנראה כמו העברת מכחול יפיפייה. "בכל משך חיי כאביר אדוואן בחיים שלי לא נתקלתי בדבר כזה. שעל לא ראוי נכרת סמל מיוחד." הוא אמר בהתפלאות והביט בפניו של ג'ייק.
"חמש מאות עמודים על סימנים ואותות ואין שום דבר על הדבר הזה. לעזאזל." סיננה בשקט רבקה והניחה את הספר על הספה, מתקרבת מעט אל השניים בכדי להביט שום באופן שבו נצרב הסימן.
"לא ראוי אף פעם לא הגן על אבירת אדוואן או אביר אדוואן, הלא ראויים תמיד היו אלה שצריכים להגן עליהם, אלה שלא יודעים בכלל על הסכנות ולא מודים אפילו על כך שאנחנו מצילים אותם." אמרה רבקה והביטה בפניו של ג'ייק, זיפים שחורים קטנים בצבצו מסנטרו.
"אבל אני לא לא ראויה, אני אבירת אדוואן ואני יודעת להודות כשצריך." היא אמרה וקמה מן הספה, היא התכופפה והניחה את יד שמאל שלה על גבה. היד השני מונחת כאגרוף על הרצפה.
"אם לא היית מציל אותי יכול להיות שהייתי פוגשת את המוות בעצמו, אני מודה לך." היא אמרה בכנות ובקול רגוע, גבותיה של ג'יין התרוממו לפתע
"זה בסדר, את לא צריכה.." ג'ייק היה צנוע מאז היותו ילד.
רבקה קמה על רגליה ולפתע איאן הופיע במרכז המסדרון, מביט במחזה שראה- אבירת אדוואן משתחווה אל לא ראוי. עיניו נפערו, מאחוריו הופיע לואיס.
שיערותיו הזהובות היו מונחות על מצחו כבלורית קטנה, הוא אגרף את ידו. שפתיו הדקיקות ניסו שלא להיפער מהעובדה של מה שראו השניים. "רבקה, מה עשית?" שאל איאן, מיד כולם קמו על רגליהם.
"את השתחוות אל לא ראוי?" שאל, מתקשה להאמין. ג'יין הרגישה מלאת כוחות כאשר ראתה אותו.
"הוא הציל אותי מידיו של ילד ירח. ג'יימס פרץ הנה ולורן היה תחת כישוף ולא יכל לזוז כמעט. הילד עמד לחסל אותי וג'ייק הציל אותי מידיו." בפעם הראשונה שמעו ג'ייק וג'יין את רבקה או אביר אדוואן בכללי קורא בשמו. ג'ייק משך באפו,
"אבל זה לא מה שמשנה כרגע." אמרה רבקה והניחה את כף ידה על מפרק כף ידו, היא סיבבה אותה וכך השניים יכלו לראות את הסימן שהיה על מפרקו.
"מכשף!" קרא במהירות לואיס ושלף את הקשת המוצלבת הכהה שלו, הוא מיד ללא שום שנייה נוספת ירה את החץ לעבר ג'ייק. איאן מיד רץ לכיוון ג'ייק ותפס את החץ שנייה לפני שהוא נגע בחזהו וננעץ בליבו של ג'ייק.
פניו של איאן החווירו, הוא בלע את רוקו והשליך את החץ על הרצפה. עיניו של לואיס נפערו, הוא חשב שכל מי שאימן השתגע.
"אתם אבירי אדוואן, אני המאסטר שלכם אני מפקד עליכם ואני פוקד עליכם עכשיו לחסל את הלא ראוי." הוא הדגיש את מילותיו, ידה של ג'יין רעדה באופן מבחיל. היא פחדה מלואיס וכאשר איאן התקרב היא הרגישה בטוחה.
"אתה לא אימנת אותי. רבקה ולורן לא יפגעו בו, הם יודעים שאני אאבד את תפקידי אם זה יקרה." אמר איאן הוא לקח נשימה עמוקה.
"אתה לא תפגע בו, עכשיו כשהוא קיבל מן סמל הוא כבר אינו נחשב לא ראוי. ג'ייק הוא יצור שאנחנו עדיין לא יודעים מהו, אבל אני יודע רק משהו אחד לואיס." הוא אמר ואגרף את אצבעותיו לאגרוף קמוץ.
"שלא תעז איאן." אמרה רבקה ואחזה במפרק כף ידו,
"אני מזמין אותך לדו קרב, המפסיד מאבד את התואר שלו כאביר אדוואן ויחד עם זה את כל זיכרונותיו מהעניין, המנצח זוכה להנהיג את אבירי האדוואן ששייכים לטנגוודם; לורן ורבקה." הוא אמר בחדות, עיניו של לואיס התחדדו.
"מסכים."