אבירי האדוואן: המפגש פרק 16- ילדי הלילה

פרק 16: ילדי הלילה

האדמה האדומה היבשה הייתה הדבר היחידי שהחבורה ראתה, הם צעדו באיטיות. איאן שלף את חרבו מן הנידן כאינסטינקט, "איך זה אפשרי בכלל שהשמיים כתומים?" שאל ג'ייק, מביט בשמיים.
ג'יין הייתה עסוקה בלחשוב מה לומר לאביה, הרי הוא שלח אותה לפסיכולוג בכך שהיא ראתה את כול היצורים הללו ומסתבר שהוא ידע גם על היצורים הללו.
היא לא ידעה אם לכעוס עליו הוא לשמוח על כך שהוא חי. "ברוכה הבאה לאזור הצללים, אתה יכול לקרוא לה גם גיהנום." אמר איאן ברצינות,
"אזור הצללים זה השם היותר רשמי שלו?" שאל, "כמו ילדי לילה וערפדים כזה?"
"ילדי לילה." אמר איאן כאשר הביט קדימה, ג'ייק היה מרוכז בלהביט בכול העולם ולא שם לב לכך שחבורת ילדי לילה מופיעים מולם. החבורה נעצרה כאחד, ג'יין הביטה בהם. הם לא באמת ילדים, השם הזה מטופש. חשב ג'ייק.
כולם חיוורים לגמרי, בעלי שיער שחור כהה ועיניים בהירות. מבעד לעורם הצחור היה ניתן לראות את ורידם, הם נהמו בזה אחר זה, חושפים את ניביהם החדות.
כשג'ייק ראה אתה המחזה נשימתו נעצרה. מיד לורן שלף את הגרזן הכהה שלו, הוא אחז ביתד הארוכה בשתי כפות ידיו והתכונן להילחם. רבקה שלפה את פגיוניה השחורות במהירות, דוריאן לא רצה להתקוטט ואמר
"באנו הנה בשביל שבוי שנמצא אצלכם, תתנו לנו לעבור או שנתקוף." אחד מילדי הלילה התקרב, הוא היה בעל זיפים שחורים על סנטרו שלא תאמו כלל לעורו הצחור כירח שלו.
"אתם מסיגי גבול, אתם אלה שצריכים ללכת." קולו היה צרוד והעביר צמרמורת בגבה של ג'יין,
"לא לפני שנקבל את רוס!" קרא איאן והידק את אחיזתו ביתד הצחורה שהייתה כמעט באותו צבע עורם של ילדי הלילה. היא הייתה נראית כמו אור בהשוואה לשמיים הכתומים.
"אנחנו הזהרנו אתכם אבירים." הוא אמר והם מיד רצו לכיוונם של החבורה, המרחק בין החבורות היה בערך כחמישה מטרים, דוריאן זינק והזאב השחור נחשף. הוא רטן ורקע עם כפותיו באדמה. ג'ייק הגן על ג'יין בגופו והידק את אצבעותיו לאגרוף הדוק. ג'ייק הישן היה בורח, אך ג'ייק החדש- זה שבעל סימני הנצח הוא אמיץ יותר. ג'יין אהבה את ג'ייק החדש.
דוריאן החל לרוץ, ציפורניו שורטות מעט את האדמה. איאן רץ אחריו כאשר הוא אוחז ביתד צמוד לכתפו הימנית בכדי שהוא יוכל להטיח את המכה הראשונית.
לורן רץ גם הוא ורבקה נשארה להגן על ג'ייק וג'יין. "שונאת להיות בייביסיטר." סיננה, ג'יין גלגלה את עיניה והביטה בקרב. ילד לילה זינק ראשון לכיוונו של דוריאן, הוא הטיח את ראשו בקרקע עם טפריו וכרת את ראשו בנגיסה אחת אכזרית, הוא ירק אותו והמשיך להילחם. איאן הטיח את הלהב בפניו של ילד לילה נוסף, ראשו נשמט לאחור והוא נעץ את חרבו במשטח חזהו. הוא נאנק והתפורר לערמת חול לבן.
לורן שיסף גרונות על ימין ועל שמאל, הוא התמחה בשימוש בגרזן. הוא סיבב את היתד והלהב שיסף גרונות של ילדי לילה נוספים הוא הפסיק להסתובב ואז הטיח את המכה האחרונה בילד לילה נוסף שניסה לזנק על גבו.
ילד לילה הצליח לחמוק מהשלושה ורץ לכיוונם של רבקה ג'ייק וג'יין. רגליה של ג'יין רעדו מעט, הוא הגביר את מהירותו ורבקה רצה אליו. הוא זינק עליה והחל לחנוק אותה. היא נעצה מספר פעמים את אחד הפגיונות הכהים שלה בחזהו אך לא מספיק עמוק בשביל שינעץ בליבו. היא נאנקה והפגיונות החליקו מכפות ידיה,
"אני חייב לעזור לה." אמר ג'ייק והרגיש רגשות מעורבים, אחד מהם היה דה ז'ה וו. "אולי יקרה לך משהו גרוע יותר, שלא תעז לנטוש אותי!" קראה ג'יין, הוא חייך ומיד רץ לכיוון השניים.
ג'ייק זינק על ילד הלילה, הוא השליך את רבקה על האדמה והכה את פניו של ג'ייק מספר פעמים. הוא נפל על האדמה וג'יין רצה לכיוונו, הוא הרים את ראשו. עיניו נצבעו בצבע שחור לגמרי, היא ראתה אדם שונה לגמרי והפסיקה לרוץ. הוא התנשם במהירות ומיד הסתובב. הוא נעץ את כף ידו בחזהו של ילד הלילה ושלף את ליבו באכזריות.
הוא נהפך לחול והוא השליך את ליבו על האדמה וגם הוא נהיה חול. הוא נפל אחרי כמה שניות על האדמה וג'יין רצה אליו בשנית, עיניו נפקחו והיא חזרה לראות את עיניו הכחולות, דמעות עלו על עיניה והיא חיבקה את חזהו בדאגה.
רבקה קמה על רגליה, היא לא ראתה כלום מן המחזה שקרה לפני כמה שניות עם ג'ייק והוא לא זכר כלום מאותו רגע שהוטח באדמה. "פעם שלישית אני אקנה לך גלידה." היא עזרה לו לקום והוא שאל
"איך הבסתי אותו?" שאל את ג'יין, היא בלעה את רוקה.
"אתה הרמת אבן מהאדמה והטחת אותה על ראשו. לא משהו רציני." שיקרה ג'יין, היא ידעה שמה שראתה איננו היה מלאך ואם האבירים ידעו על כך הם עלולים לחסל את חברה. ועדיף שג'ייק לא ידע על כך בזמן הקרוב.
הם הסתובבו והביטו בהם, דוריאן איאן ולורן צעדו באיטיות ממש כמו בסרטים, לאחר שהגופות של ילדי הלילה נהפכים זה אחר זה לחול לבן.