אבירי האדוואן: המפגש פרק 10- דוריאן

פרק 10: דוריאן

איאן התקדם לעבר הספה באיטיות, חליפת העור הכהה שלו נהייתה מעט רטובה מדם ונוצר חור מהלהב של לואיס. הוא נשען על משענת הספה ובזהירות רבה נשכב על הספה, כאשר ראשו מורם ומביט בגופו מעט. שאר החבורה עמדו מולו, ג'יין וג'ייק ישבו על הספות ליד ואילו רבקה ולורן היו קרובים יותר אליו.
"זה ישרוף טיפה." היא לחשה, ג'יין הציצה מבעד לגופו של לורן, לראות למה התכוונה.
רבקה פשטה ממנו את חליפתו וגופו השרירי נחשף, שטח חזהו היה מפותח בעל כמה חברבורות סגולות ושריטות שמהם זולגות דם, הנוזל הסמיך נשכב על חזהו והתייבש. שישה קוביות התייצבו במשטח בטנו, חום גופה של ג'יין עלה והיא ניסתה להסתיר את הסומק שלה.
באזור צלעותיו בערך היה פצע פתוח, מן חתך עמוק שממנו זלג דם.
רבקה הניחה את אצבעותיה הדקיקות על בטנו של איאן, בזהירות רבה. לפתע הפצע שלו זהר בשלל צבעים חמים, מן אורות כתמתמים הופיעו על סביב הפצע. הוא החל לקטון בזהירות. שפתיה של ג'יין נפערו והיא הביטה בנעשה. אחרי כמה שניות הפצע נסגר לגמרי ונוצר רק צלקת חיוורת קטנה באורך החתך.
"וואו." אמרה בהתפלאות, ג'ייק היה עסוק בלהביט בקעקוע שהיה על מפרק כף ידו, איאן הזדקף מעט והביט בהם. "לכל אביר אדוואן יש יכולת סגולה כזו. שהוא מגיע לבגרות הוא מקבל את הכוח שלו לפי האופי שלו, אחוות המסדר מעניקה את הכוחות." הסבירה רבקה, מסתובבת לשניים. כריות אצבעותיה הדקיקות זהרו.
"מה עושים מכאן?" שאל לורן והביט באיאן, הוא הנהיג אותם על פי הקרב הזה. ג'יין שלחה את מבטה לעבר גופתו של לואיס, אך היא נעלמה.
"הגופה של לואיס נעלמה!" קראה, מיד כולם הביטו במקום בו הייתה אמורה להיות הגופה. איאן מיד זינק וכמו טשטוש דק הוא הופיע במקום שבו גופתו הייתה, גבו השרירי נחשף מול החבורה.
"אוי זה רע." אמר איאן והביט בכולם. הוא התכופף מעט ונגע ברצפה, היא הייתה מעט רטובה.
"מישהו גנב את הגופה." הוא הדגיש את המילה 'גנב.'
"מה לו לעשות עם הגופה?" שאל ג'ייק וקם מהספה, ג'יין כבר קמה לפניו.
"הדם של אביר אדוואן יכול להעניק כוחות לכל יצור באשר הוא. ילדי הלילה תמיד חושקים בדם של אבירי אדוואן. הם מאמינים שהוא יכול לשנות אותם בחזרה לבני אנוש או ליצורים אחרים." הסביר לורן וצעד לכיוון איאן. השאר הצטרפו.
"אז ערפד גנב את הגופה?" שאל ג'ייק ומיד תיקן את עצמו "ילד לילה, סליחה."
רבקה נדה בראשה. "הם לא היו עוברים על החוק הזה. הם יודעים את הסיכונים."
הם עמדו כמו גוש ביחד, מביטים באיאן.
"אולי זה היה סמאל?" שאלה ג'יין בשקט, מנסה להזכיר לכולם שהמטרה היא למצוא את אביה.
"אנחנו צריכים למצוא את רוס, ומהר." אמר איאן בפקודה, כולם הסכימו על כך.
"אז מאיפה מתחילים?" שאל ג'ייק ושילב את ידיו, לפתע הופיע אדם מול החבורה. שיערו היה בצבע חום בהיר, מעט ארוך. עיניו נצבעו בצבע ירוק כאזמרגד, עם שבבים חומים בהירים כמו שיערותיו.
עיניה הכתמתמות של ג'יין הביטו במבנה גופו, הוא היה שרירי. הוא היה עם חולצת טריקו לבנה דהויה מעט וג'ינס כחול ארוך. פניו היו מסורטטות כמו בציור.
"אני יכול לעזור לכם להגיע למקום שבו מתחבא סמאל, המקום שבו אביך מוחזק ג'יין." הוא אמר בקול נעים, הוא ידע את שמה של ג'יין והוא ידע גם על אביה. החרב של איאן הייתה קרובה לרגלו, מיד כאינסטינקט הוא הרים את החרב עם רגלו, החרב התעופפה מעט באוויר והוא תפס את היתד במהירות, הוא הניח את הלהב על גרונו של האדם ושאל
"מי אתה?"
"השם שלי," הוא אמר ולקח נשימה. הלהב חנק אותו מעט. "הוא דוריאן."