אבירי האדוואן: אשת הלילה- פרק 6: טאקן טאקן

פרק 6: טאקן טאקן

כריס הוריד את ג'יין משם בדיוק כמו שלקח אותה לשם. במן שיגור כזה. היא חיפשה עם עיניה את ג'ייק, הוא נשען על אחד מהבתים, ידיו שלובות בעצבנות והוא מביט סביב,
"הנה הוא!" קראה והצביעה עליו, הוא הביט בה ומיד הזדקף. היא הלכה לעברו, "ג'ייק, אנחנו עשינו משהו נורא." היא אמרה כאשר הייתה מספיק קרובה, גבותיו התרוממו
"מה זאת אומרת?" שאל, לפתע כריס הופיע לידם. "כן ג'יין מה זה אומר?" ליבה החסיר פעימה. "אנחנו צריכים ללכת.." אמרה ג'יין ואחזה בכף ידו של ג'ייק.
"עכשיו? אתם לא רוצים להישאר קצת?" שאל, מקודם היא בטחה בו עכשיו הוא הפחיד אותה עוד יותר. "עזוב אותם!" קול של נערה נשמע מאחוריו, לפתע הוא התרומם באוויר והתעופף היישר קדימה.
"בואו נזוז!" אמרה הנערה, ג'ייק הביט בה. היא הייתה עם שיער בלונדיני מתולתל מעט. שפתיה אדמדמות ועיניה כחולות כמו הים, היא לבשה חולצה לבנה וג'ינס כחול ומיד הביטה בג'ייק גם.
ליבם של השניים החסיר פעימה. ג'ייק הבין שיש דבר כזה אהבה ממבט ראשון. היא טלטלה מעט את ראשה ומיד היא אמרה
"בואו נזוז!" היא חזרה על מילותיה ואחזה במפרק כף ידה של ג'יין וג'ייק רץ לבדו, כמו תמיד, שער הכניסה עמד להיסגר. "תפסו אותם!" צעק כריס את המילה האחרונה בקול, כמו נחיל דבורות התעופפו לעבר השלושה הפיות.
"קדימה!" קראה, השער החל להיסגר, מיד היא וג'יין הצליחו לזנק דרכו. ג'ייק רץ בכל המהירות שנותרה לו. השער החל להתכווץ ואז הוא זינק קדימה במהירות, הוא הצליח לעבור דרכו שנייה לפני שנסגר לגמרי.
השלושה התנשמו במהירות, "הם הולכים לפתוח את השער בואו איתי!" היא קראה, הם רצו במהירות לכיוון היער.

"מי את?" שאלה ג'יין לאחר שהם מצאו מקום טוב להסתתר בו. "שמי היא ג'ולי." היא לחשה,
היא אספה את שיערה לקוקו מתוח והביטה קדימה לראות שכריס והפיות לא אחריהם. "למה עזרת לנו?" שאל ג'ייק, מנסה להפעיל את קולו כמה שיותר, הוא היה מרוכז ביופיה של ג'ולי.
"כי –" היא אמרה וקטעה את עצמה, היא הניחה את אצבעה על שפתיה האדמדמות, מסמנת להם לשתוק. צעדים נשמעו והיא הציצה מבעד לשיח הגדול שבו הם נמצאו. כריס עמד שם, מביט ביער מעט. כשעמד להסתכל לכיוון השיח היא התכופפה והניחה את כפות ידיה על שפתיהם של ג'ייק וג'יין.
"אני יודע שאתם מסתתרים כאן." הוא אמר ופלט נחירה, "ואני יכול גם לשרוף את היער הזה אם לא תצאו."
"את יודעת על מי את מגנה ג'ולי? על מי שהעיר לתחייה את לילית." הוא שאל שאלה רטורית וענה עליה.
ג'ולי הביטה בג'ייק, היא חייכה חיוך ללא שיניים. פחד הורגש בליבה של ג'יין, היא מצאה משהו שיעסיק אותה מאשר לבכות על אביה.
"קדימה ג'ולי, אל תבגדי בשבט שלך. בזן שלך." הוא אמר ברצינות, הוא הרים את כף ידו והילה אפלה עטפה את כף ידו, לוחשת לו דברים באוזן. "טאקן טאקן!" קראה מיד ג'ולי וזינקה מן השיח. היא התכווצה לגודל קטנטן, כנפיה השקופות צמחו ואור זהוב עטף את כפות ידיה. הוא מיד הביט בכיוונה וצחק.
היא הושיטה את כפות ידיה לכיוונו ויריות זהובות פגעו בגופו כמו עקיצות דבורה קטנות.
הוא קרא בזעם וירה לכיוונה אנרגיה אפלה שפגעה בגופה ושינה אותה בחזרה לגודל המקורי שלה. ג'ייק וג'יין זינקו מן השיח והלכו לכיוון ג'ולי. הוא צחק ולפתע נהיה נמוך יותר ויותר, עד שהגיע לגובהו של ילד ממוצע. שיערותיו נצבעו בצבע זהוב ועיניו השתנו לצבע כחול כהה. זוג של כנפיים שחורות פרצו מגבו וגרמו לג'יין לזנק מפחד במקומה.
"הוא משנה צורה." אמרה ג'ולי, היא נפצעה באזור צלעותיה כך שהיא נאנקה תוך כדי דיבור.
"אתה לא תיגע בהן." אמר ג'ייק וקם על רגליו, הוא כיווץ את אצבעותיו לאגרוף, בזמן שהם נדדו הוא למד לשלוט בהפעלת הסימנים. הוא עצם את עיניו וכשפקח אותם הסימנים זהרו. הוא הפשיל את שרווליו ולקח נשימה עמוקה דרך פיו.
"זה היית אתה, אתה שחררת את לילית ואפילו לא היית מודע לזה." הוא חייך ואמר "אבל מה היה קורה אם היית נלחם מול עצמך." לפתע הוא גבה בחזרה, שיערו נצבע בשחור ועיניו הכחולות הבהירו, עורו נעשה צחור והוא חייך לכיוון ג'ייק.
כעת זה היה נראה כאילו ג'ייק עומד מול מראה שקופה ולא נראית.