אבירי האדוואן: אשת הלילה- פרק 5: אשת הלילה

פרק 5: אשת הלילה

כריס לקח את ג'יין וג'ייק לאזור הפיות, הדרך הייתה דיי קצרה אך מורכבת. הם הגיעו אל שער הכניסה.
הוא היה בערך בגובה של כריס, אולי טיפה פחות. הוא פתח את הדלת והתכופף בכדי להיכנס. ג'יין וג'ייק אחריו. ג'יין הביטה סביב, האזור היה דיי גדול, ממש כמו זבובים הופיעו פיות והתעופפו ברחבי האזור. "אז אתם מתחבאים פה?" שאל ג'ייק, כריס הביט בו וגבותיו התרוממו.
"כנראה האבירים לא הסבירו לכם נכון על העולם הזה." הוא אמר והמשיך לצעוד, ג'יין וג'ייק אחריו. הבתים היו דיי גדולים, בהשוואה לפיות הקטנות הם היו נראים כמו אחוזות. "אני אוכל לספר לכם, אבל יותר כיף אם תראו את זה." הוא פלט נחירה קטנה, הוא נעצר והביט למעלה. הענפים של העצים שהסתירו את מקום מסתורם היו גדולים וגבוהים. הוא הושיט את כף ידו לג'יין. היא אחזה בו ומשכה את אפה,
"חכה פה." הוא חייך והשניים נעלמו לגמרי, "לא!" רטן ג'ייק אבל הם כבר נעלמו.
ג'יין הופיעה על ראש העץ הגבוה ביותר יחד עם כריס, היא הביטה על הנוף. כשישה אזורים בצבעים שונים הופיעו מול עיניה. "אלה שבעת האזורים, אנחנו נמצאים באזור הפיות. האזור הזה שמה," הוא אמר והצביע על האזור הקרוב ביותר הוא היה בצבע כהה, עם מעט צבעים חמים. "זה אזור הצללים, שם שכן סמאל."
"זה אזור האל מתים." הוא הצביע על האזור שהיה ממש ליד אזור הצללים. הוא היה בצבע כסוף עם ליטושים צחורים נקיים. "אל מתים?" שאלה ג'יין,
"ילדי לילה, אנשי זאב, ענקים, בני כלאיים." הוא זרק דוגמאות, היא הנהנה בהבנה לאחר הסברו. "האזור שלידו, האזור הכישופי, נמצאים בו בעיקר מכשפים וילדי ירח." הוא הסביר והצביע על אזור נוסף בצבע סגלגל בהיר, הוא היה מואר יותר מהשאר.
"ילדי ירח.. תקף אותנו אחד כזה בפרוסבין. מה זה אומר?" שאלה, כריס החל להסביר "זה כמו האחים המכוערים של המכשפים, הם משתמשים בכוחות שלהם בכך שהם מקעקעים על עצמם קעקוע של חצי סהר. הכוח שלהם חזק יותר כאשר הירח עולה אבל המכשפים תמיד הביסו אותם."
"אוקי אז איפה היינו?" שאל, "אה כן." נזכר והצביע על האזור לידו. הוא היה בצבע צחור לגמרי, מעט קווים זהובים עברו על האזור בליטושים. "זה האזור המוזהב, המלאכים נמצאים שם אך אף אחד לא יכול להיכנס לשם ללא קשר מלאכי." אחר כך הוא הצביע על האזור הקרוב ביותר מהצד השני.
"זה אזור הרפאים, חלק קוראים לו אזור הכלא בגלל שבתוכו נמצאים אותו יצורים אפלים שהמלאך גבריאל כלא בכדי להפוך לבן אלמוות. הוא נעול ואף ישות אפלה יכולה לצאת או להיכנס לשם." הוא אמר ואחר כך הביט למרכז. כשג'יין הביטה באזורים הם היו כמו עיגול, שבמרכזו הופיעה קרחת יער מוכרת.
"וזו העיר פרוסבין."חייך והצביע עליה. המעטפת השקופה הייתה מוארת ומוגנת. אין מצב שהחלום שחלמה ג'יין אמיתי, לפחות כך חשבה.
"יש כאלה שמאמינים שללא פרוסבין כל האזורים יחרבו לגמרי. אם מישהו יצליח להשתלט על העיר הוא יוכל גם לשחרר את הכוחות האפלים שנמצאים באזור הרפאים." אמר וצמרמורת עברה בגבה של ג'יין,
"מי זו אשת הלילה?" שאלה אחרי שתיקה שארכה ככמה דקות.
"לילית, אשתו של סמאל, כשסמאל חוסל בעצם לילית התעוררה." הסביר, "מה זאת אומרת?" שאלה,
"אני יודע רק חלק מהסיפור, לילית עשתה משהו שגרם לסמאל לכעוס או לפחד ואז הוא הצליח להתעלות על כוחה ולהרדים אותה. בשביל שהוא יחיה הוא עשה קללה עליה, ברגע שליבו יפסיק לפעום היא תתעורר. כשסמאל חוסל האזורים החלו לחשוש מתחייתה של לילית. רובם הלכו אל פרוסבין בכדי לבקש הגנה מהאחווה. חלק מהאזורים מסתתרים בדיוק כמונו הפיות." סיכם את הסברו. ג'יין נזכרה במה שסמאל אמר שנייה לפני שהוא מת, כאשר ג'ייק עמד לשבור את מפרקתו.
"יש דברים הרבה יותר גרועים ממני." היא לחשה ועיניה נפערו, כשג'ייק חיסל את סמאל הוא שחרר את לילית.