אבירי האדוואן: אשת הלילה- פרק 10: החזרה לפרוסבין
פרק 10: החזרה לפרוסבין
ג'יין התקדמה אחרי ג'ונתן, הוא היה נראה בטוח בעצמו. הוא התקדם בהתאם לדרך שכבר ידע אל פרוסבין, ככל שהם התקדמו ג'יין רק חשבה על הרגע שתראה את איאן שוב. היא חיכתה שנה שלמה בשביל לראות אותו, והיא מקווה שזה עוד לא מאוחר מדיי.
"אנחנו מתקרבים!" הוא קרא, מודיע לכולם. ג'ייק גלגל את עיניו וג'ולי נתנה לו מכה עם מפרקה. "אני יודעת שאתה לא סומך עליו אבל הוא מוביל אותנו אליהם."
"היא סומכת עליו מהר מדיי, כמו שקרה עם כריס, דוריאן וכל בוגד אפשרי." הוא אמר וג'ולי קימטה את מצחה "דוריאן?" שאלה, "זה לא משנה מי זה היה." סינן,
"מזל שיש לה אותך." אמרה ג'ולי וחייכה, ג'ייק הביט בג'ולי וחייך. שיערה הבלונדיני היה עדיין אסוף לקוקו המתוח, שפתיה האדומות נעו בהתאם לדיבוריה וכל מה שרצה לעשות הוא לנשק אותן עוד ועוד.
"תודה." אמר והמשיך להביט בדרך, העצים הגדולים שנישאו למעלה היו מדומים מאוד לדרך שהחבורה עשתה פעם קודמת אל החותם.
"הגענו!" אמר ג'ונתן, הוא הזיז שיח אחד שהסתיר את הדרך ואז הם ראו את אותה קרחת יער מוכרת וידועה. המראה גרם לג'יין לדמוע מאושר, "אנחנו נמצא אותו." אמר ג'ייק לג'יין ואחז בכף ידה.
במרכז הקרחת הופיעה העיר הגדולה שמכוסה במגן שקוף. ג'יין צעדה אל תוך הקרחת, ג'ייק ג'ולי וג'ונתן אחריה.
ג'יין נזכרה בפעם האחרונה שהייתה שם, בפעם הקודמת שראתה את איאן,
"אני שמח שהכרתי אותך פרייקרית." הוא חייך וגם היא, כשהיא הביטה בעיניו הירוקות כל מה שרצתה היה לנשק אותו. "אני שמחה שהכרתי אותך מנהיג." השניים צחקו מעט, לאחר מכן היא הביטה בפניו. רצתה להיזכר פעם אחת אחרונה בו.
"אני בטוח שעוד ניפגש." הוא אמר והניח את כף ידו על לחיה, מלטף אותה עם האגודל. "גם אני." אמרה והלכה משם, מנגבת דמעה שירדה מעיניה.
היא ניגבה עם אגודלה את עיניה והמשיכה לצעוד קדימה. הם הגיעו אל הכניסה, הדלת המתכתית הופיעה מולם. "אמור את שמך ומהי סמכותך." הקול המתכתי, ג'יין התגעגעה לקול הזה.
"ג'ונתן ביי אני אביר אדוואן ואיתי באים פרייקרית, פיה וחצי מלאך חצי שד." הוא אמר בוודאות, עיניו של ג'ייק התכווצו ומיד הוא זינק קדימה.
"איך ידעת שאני חצי מלאך וחצי שד?" תקף והצמיד אותו אל דלת המתכת, הוא חייך והצביע על זרועו.
"אני יכול לראות את סימני הנצח ויכול לחוש בהם. ובנוסף לך אתה דומה באופן מדהים ללילית אז ניחשתי שאתה הבן שלה ושל סמאל, ואתה גם הרגת אותו." הוא אמר ומיד ג'ולי כיווצה את מצחה באי הבנה,
"אתה הבן של סמאל?" היא גמגמה, הוא הביט לאחור. בג'ולי.
"כן." הוא נאנח, דמעות עמדו על עיניה "אתה שחררת את לילית?"
"אני הרגתי את סמאל כי אם לא הוא היה הורג את חבריי. לא ידעתי על לילית כלל." הוא ענה,
"ג'ולי הוא לא ידע כלל על לילית אני נשבעת לך." אמרה ג'יין וג'ייק הביט בה במבט קר.
"אני.. אני צריכה ללכת. בהצלחה בחיסול לילית."היא אמרה והתכווצה לפיה קטנה עם כנפיים דקיקות, "לא.." אמר ג'ייק אך היא התעופפה משם.
"לא מעניין אותי מי אתה אומר שאתה," הוא הסתובב והביט בג'ונתן בכעס. "אני לא אאמין לאף מילה שתאמר. לאף מעשה שתעשה."
הדלת נפתחה ובדיוק כמו בחלומה של ג'יין העיר הייתה הרוסה לגמרי, עשן ופיח כמעט לגמרי. גופות היצורים כבר התרקבו והבתים ההרוסים נשארו במקומם.
ג'ייק צעד קדימה ואחריו ג'יין. ג'ונתן צעד אחרון. "אני חייבת למצוא את איאן."
תגובות (1)
הלכתי להמשיך XP מסכן ג'ייק, כרגיל.