אבא ואני הקדמה.

רצנו מהר ככול שגופנו נתן לנו. "אבא!" צעקתי. "אני לא יכולה לרוץ יותר!" אמרתי מתנשפת בכבדות כשהיצור מאחורינו.
—————————————–
הסיפור הזה מתחיל בשני אוהבים צעירים. יום אחד האישה נכנסת להריון. לאחר שמונה וחצי חודשיים התינוקת נולדת. אני.
אתם בטח חושבים, אז מה? יהיו לה צרות עם הילדים? יחטפו אותה? לא ולא. הסיפור הזה מתרחש בג'ונגל. באי בודד.
האישה, אימי, לא שורדת את הלידה המוקדמת והאיש, אבי, נאלץ לגדל אותי לבד בסכנות בג'ונגל האכזר.
הם חיים לבד, בורחים מסכנות. עכבישים ענקיים, סוסים מפלצתיים, ממותות גדולות וחיות מוזרות בגובה העצים.
יום אחד, עכביש ענק מגיע "לביתם" והילדה כלואה בין הקירות (עצים).ברגע האחרון אביה מציל אותה. אבל רגע! זהו לא אביה. זהו גבר מסתורי עם שיער ארוך בצבע חום בהיר.
אביה חוזר ומגלה להפתעתו את הגבר הצעיר איתה.
בסופו של דבר הם הולכים לכפר של הגבר הצעיר. לכפר נוף מהפנט שאין כמוהו בכול האי.
האב והילדה מעולם לא היו בחלק הזה של היער.
למרות שהילדה ואביה עוברים ליער הסכנות מגיעות גם אליו. הילדה עוברת אימונים וגדלה והופכת ללוחמת לא כול כך מצטיינת…
יום אחד הכפר שלהם נהרס. היא פשוט חזרה יום אחד אחרי צייד עם חבריה והכפר היה איננו. היו פצועים וחולים וקשישים ואנשי הכפר היו זקוקים למחסה בהקדם האפשרי. או שימותו.
במהלך הקרבות לחייהם ובחיפוש אחר מחסה, אביה של הילדה נעלם מבין העצים ומרוב הבהלה מעולם לא נמצא.
בליבה של הילדה -ג'ואנה- שהוא עדיין אי שם באי. מחפש אותה. ולכן היא תמיד תחפש אותו.
הדרך צופנת סכנות רבות וקורבנות רבים נופלים. כאלה שקרובים לליבה של ג'ואנה וכאלה שלא.