^^שיניים חדות^^ | פרק 4

"טום!! טוווום!!!!" הדהד קול בראשי.
צעדים נשמעו
"מה קרה אדוארד?" שאל קול נשי.
"תעזרי לי. מהר!" –"מה קרה?"
פקחתי את עיני. ראיתי מטושטש.
מעליי עמדה נערה מתבגרת, קצת יותר מבוגרת ממני, בלונדינית, לבושה בחור.
היא הביטה בי, "רקס?" שאלה.
"ברור שהאידיוט הזה…" מלמל אדי.
הייתי בידיו של אדי. הוא הביא אותי ל…. מקום הזה….
"אדי?" שאלתי, "איפה אני?" –"ג'ס, תנוחי" אמר אדי.
הוא השכיב אותי על ספה רכה בקצה החדר.
"מה… מה קורה פה?" אמרתי, וניסיתי להתרומם.
"עזבי ילדונת, עדיף שתנוחי" אמרה הבלונדינית, "המסע שלך רק מתחיל עכשיו…" –"מה?" –"את צריכה להיות חזקה" היא אמרה, והלכה חזרה למקום ממנו באה.
"אדי?" חיפשתי אותו בעיני. אך הוא לא היה בחדר.
הראש שלי היה כבד. הרגשתי מסוחררת. לא יכולתי לקום, ובקושי לדבר.
העפעפיים שלי נהיו כבדים.
לאט לאט נעצמו עיניי.

פקחתי את עיניי לאט.
הייתי בחדר, על הספה, בדיוק במקום בו נרדמתי.
הראש פחות כאב. התרוממתי, ושפשפתי את ידי על ראשי.
קמתי מהספה.
"אדי?" קראתי.
התחלתי לחפש דרכי מוצא מהמקום המוזר הזה.
"אדי?" קראתי שוב. אין תשובה.
"איך יוצאים מהמקום הזה?!" מלמלתי.
דלת שחורה תפסה את מבטי. היא הייתה בצד הקיר השמאלי, החבוי מאחורי ספרייה ישנה.
הזזתי את הספרייה. היא זזה בקלות.
פתחתי את הדלת לאט.
הצצתי פנימה.
החדר היה מואר באורות כחולים וסגולים.
מושבים שחורים ניצבו בפינות החדר.
שנים שלושה נערים שתויים רקדו ברחבה, ומעליה, במרפסת, קבוצת בנות ובן שפטפטו וצחקו על השיכורים הרוקדים.
פחדתי להיכנס.
אולי אדי או הבלונדינית הזאת נמצאים שם? שווה לנסות. אולי אצליח להבין איפה אני בכלל?!
נכנסתי בשקט לחדר-מועדון.
"היי! נערה חדשה" קרא קול גברי.
כל הנערים שבמרפסת רצו-התעופפו אליי.
מעגל בנות רועשות הקיף אותי.
"היי! זוזו! זוזו!" קרא קול מוכר.
מבין הבנות נדחק למעגל ה…. פריק!
"הו… ג'סיקה! כמה טוב לראות אותך…" לגלג הפריק, "אני רואה שהצטרפת אלינו…. אמרתי לך שזה מה שיקרה…. בואי! תצטרפי לחגיגה!" הוא הרים בקבוק בירה ולגם ממנה.
"איפה אדי?" שאלתי נרגזת.
"אדי? אדי… אדי… אדי… אה! אדוארד! מה? אז ככה קוראים לו בעולם שלכם? א-די?" שאל, צוחק. בטח כבר שיכור ממזמן.
"איפה הוא?" סיננתי.
"הלו?? תירגעי ילדה! רילקס! בואי תצטרפי אלינו…. במעורה, יש כ-ל מה שאת צריכה…" הוא התנדנד מצד לצד, נאחז בבנות המחייכות והצוחקות.
"בואי!" אמר ותפס בידי, "אכיר לך ת'חבר'ה". הוא משך בידי לעבר המרפסת.
נערה שטנית תמירה, עם מעיל נוצות שחור זול למדי , עם שפתיים משוכות אודם אדום בוהק, ישבה על הכורסה, ופטפטה עם עוד שתיים, בדיוק כמותה.
"דייזי מותק, זאת ג'ס" אמר ומשך אותי קדימה –"היי!" קראתי, ושפשפתי את ידי הכואבת.
"אה…" אמרה הנערה ונשענה על המעקה לצידינו, "אז זאת ה'בייבי' שלך?" אמרה, וחיוך ערמומי על פניה.
היא הרימה את סנטרי בידה, "יפה… יפה מאוד רקס, לאורה תשמח על המציאה החדשה… אתה בטוח שהיא תהייה מרוצה? בכל זאת… היא בת אנוש שלמה…" –"אל תדאגי דייז, הכל בשליטה"
דייזי עשתה פרצוף חמוץ- "כן, אמרת את זה גם כשהבת את כריסטין…." שניהם הפנו ראשם לעבר נערה, עם מעיל נוצות שחור בדיוק כמו של הדייזי הזאת, אשר מדברת אל עצמה.
"אוקי… אולי אני לא כזה צייד טוב אבל…" –"רגע רגע רגע! מה הולך פה?!" קראתי, "אני מתחפפת מכאן!" –"נראה לך?!" קראה דייזי.
"שבי כאן בשקט, ילדה!" קראה חברתה האחרת של דייזי, והושיבה אותי בכוח על בכורסה.
"היי!" קראתי, הן החזיקו חזק בידי, כך שלא אוכל לברוח.
"קדימה דייזי! תחסלי אותה!" –"פולשת!! פולשת!!" –"תראי לה מזה!" –"קרב חתולות!" –"קדימה!"
ההמולה הייתה גדולה.
"ת-עז-בי או-תי כבר!!" צעקתי
הדלת נפתחה בקול מחריש אוזניים.
"מה כל הרעש הזה?!"