אנשי המראה פרק יד' אפילוג (אחרון)

פרק יד' (אפילוג)

"או אמא אני רוצה ללכת לבובי כבר, הוא אמר לי שהוא הצליח להפוך לזאב אתמול, נו בואי כבר" אמרה לונה הקטנה בעלת שתי צמות בלונדיניות כשל אמא, ועיניים ירוקות כשל אביה, מושחת במכנסיים שלה.
"שנייה לוסי, אבא שלך מביא את בלומיד" אמרה בסבלנות לילי, ג'וש יצא אם בלומיד על זרועו הוא הצליח לעמוד אתמול בפעם הראשונה, חשבה בחיוך.
"יאללה זזנו" אמר ג'וש כרך את זרועו הפנויה סביב לילי ונישק אותה נשיקה קלה על השפתיים

הם הגיעו לאגם שזה מכבר העצים והעשב חזרו לפרוח, הזכר היחידי לקרב היו המכתשים באדמה, שאף הם חוסו בפרחים.
הם ראו את ג'סי ומייק ונופפו להם, בידם היפיפייה הקטנה עם תלתלים שחורים, ועיניים כחולות, היא זכרה שג'סי סיפרה לה שבוע שעבר שהיא כבר שותה חלב מבקבוק, הם חזרו להסתכל על בובי שרץ עם הכלב החום הגדול,
"בובי חכה לי" צעקה לונה ורצה לעברו
"אני רואה שכבר התמקמת?, בוא נקים את האוהל" אמר ג'וש
"את חשבת שזה מה שיקרה לך כשבאת לפני יותר משבע שנים?" שאלה לילי
"לא, אני מאושרת, וגם ג'וש מאושר אני רואה, הוא ניראה מרוצה מעצמו מאוד"
"כולנו מאושרים, אני רק מקווה שזה ימשיך ככה"
"אמא מצאתי צפרדע" צעקה לונה
"כל הכבוד חמודה" אמרה לילי, וחייכה לג'סי.