סהרה 13

בבוקר הגענו להחלטה. אם יש לנו הסכמה, אז מה מעקב אותנו? יצאנו בהליכה לביתו של נטר בגן לבשר לאביו את הבשורה המשמחת.
הדלת נפתחה בקלות כשנטר דחף אותה. "אבא?" קרא. החדר היה חשוך. פילסנו את דרכנו לחדר השינה שלו. לפתע שמתי לב לדבר מה. "נטר, אין לך חדר משלך?" השתנקתי בתדהמה כשהוא הצביע על הספה. "אבל איך זה יכול להיות? יש לכם את הכסף, ואם רק הייתם מבקשים הייתם גם יכולים לגור איתי בטירה. הרי הוא הסנדק שלי.." שטף מילים נפלט מפי. דלת חדר השינה נפתחה בחריקה רמה. מולנו ניצב הזקן. הוא הביט בנטר לרגע, ואחר פנה לעבר המטבח והכין לעצמו קפה. "אבא, יש לי משהו לספר לך." הזקן רטן ולגם מהספל. "נעדרת ליותר משלושה ימים. ברור שיש לך מה לספר לי, וכדאי שזה יהיה טוב." הקור בקולו הרתיע אותי. התיישבתי לצידו. "אבא, אנחנו מצטערים שנטר לא יכל ליצור איתך קשר, אבל אם זה עוזר גם איתי הוא לא ממש דיבר עד אתמול. בבקשה תהיה סובלני כלפיו כי זה עניין חשוב." נטר אחז בידי. "אני לא מטומטם, סהרה. אני פשוט לא מוכן שתקחי לי את נטר בכזו קלות. חשבת שאני לא יודע?" נשכתי את שפתי בתדהמה. "צחוק הגורל, מכירים? ברגע שהקוסמוס החליט דבר מה, אי אפשר לשנותו. כשזה מגיע לשניכם המצב יותר מדי אירוני, זה היה צפוי." חיוך עלה על פניו של הזקן כשהוא התמתח בסיפוק. "אבל נטר לא עומד להיות שלך." הנדתי בראשי. "רצינו להתחתן." נטר נשמע מבולבל וכעוס. "חתונה? מה פתאום?" צחק בהפתעה. אחר קימט את מצחו. "ואם לא תתחתנו, מה יקרה?" בקולו נשמעה יותר סקרנות מלגלוג. "טוב.." נטר ואני החלפנו מבטים. "אני אאלץ להתחתן עם הברון אנג'לו משקדיה, כי אני כמעט בת 20." הזקן הימהם. "נטר הוא הברירת מחדל?" מאחורי חשתי בנטר מסיט את מבטו בכאב. נותרתי ללא מילים. "אם אני מבין נכון, את בחרת בו רק כי הוא עדיף על השני? אז למה שהוא פשוט יסכים? לא מגיעה לו מישהי שאוהבת אותו?" השאלות צבטו בליבי. "התשובה שלי היא לא. אני לא מסכים. אלא אם תשכנעי אותי." אימצתי את מוחי. נטר יצא מהבית בסערה. "אבא, מעולם לא חשבתי שאוהב או אתחתן עם נטר אחי. כשאנגלו הגיע, הוא היה המועמד היחידי בעיני. היינו זוג. הוא דיבר איתי והצחיק אותי, ואהבתי אותו, כן. אבל כשגיליתי מה נטר מרגיש, זה גרם לי להבין כמה עיוורת הייתי, כשלא התייחסתי אליו בכלל. נתתי לו הזדמנות, והביחד איתו ניצח. נכון שזו לא אהבה מהסיפורים, הוא לא בא כמו אביר על סוס לבן, והכל לא קרה מעצמו, אבל זה קיים. לא מספיק שאני אוהבת אותו? מה עוד אני צריכה לעשות?" הזקן פתח את פיו. "אולי את לא דומה לאמא שלך אחרי הכל. צאי אליו, ואם תצליחי לשכנע גם אותו אני נכנע. למרות שנראה לי שלאחר חילופי הדברים הוא כועס עלייך טיפה ואולי גם שינה את דעתו.." נאנחתי ויצאתי החוצה בריצה. נטר ישב תחת אותו עץ מפעם. רצתי אליו, מפילה אותו על גבו. "תפסיק עם זה." נזפתי בו כשהבחנתי בפרצוץ האטום שהחזיר לי. הוא לא ענה. נישקתי אותו בנסיון פיוס. "קדימה.. אל תכעס עלי כל כך." ליטפתי את ראשו. "נו, אני הברירת מחדל שלך?" שאל בזעם. "בחייך.. אתה יודע שלא הייתה לי בעיה גם עם אנגלו. הוא פשוט לא משתווה לך." הוא העווה את פניו. "אם לא הייתה לך בעיה איתו, למה שלא תתחתני איתו?" הרטנוניות בקולו גרמה לי לצחוק. "הדבר הראשון שעשיתי אחרי הנשיקה הייתה לנפנף אותו לכל הרוחות. אתה האחד והיחיד בשבילי." הרעפתי עליו מיליון נשיקות. "אבא הסכים." בישרתי. "את רצינית? זה נפלא." נטר נכנע, חיוך נפרס על פניו. "אבל כל התעלומות.. יש עוד דברים שנצטרך לשאול אותו." אמר בדאגה. הנהנתי.