נסיכה אמיתית

"תקשיבי לי, את כאילו, יודעת להקשיב? או ששריקות הציפורים הרסו לך את האוזניים?" "כן, אני יודעת להקשיב, אנה, תודה ששאלת. כי לדעתי, את זאת שצריכה כאן מכשיר שמיעה, ובקשר לציפורים, לי לפחות יש חברות"
"נו באמת, את סתם אומרת שטויות עכשיו. תסתכלי על שאר הבנות, הם חושבות עליך בדיוק אותו דבר כמו שאני חושבת, וחוץ מזה, אולף הוא חבר. לא שפוט."
"טיאנה, ככה את חושבת שאני?"
טיאנה נאנחה. היה קשה מאוד להנות בחברת הבנות האלה.
עד לפני שנה, הן היו החברות הכי טובות. האליטה של עולם דיסני. (דיסני וורלד)
בשנה האחרונה משהו התחיל להשתפשף. טיאנה לא יכלה לשים אצבע על הבעיה.
כל הבנות, שהיו לכאורה "החברות הכי טובות" התחילו לריב.
הריב בין שלגיה לאנה לא היה היחיד. פוקהונטס רבה עם מולאן, סינדרלה רבה עם יסמין, אריאל ואורורה, שהיו עד לפני שנה הבסטיות, היו עכשיו האויבות המושבעות אחת של השנייה. משהו כאן הריח לה לא טוב.
טיאנה הייתה היחידה שעוד נשארה שפויה. אולי זה קרה בגלל שהיא הייתה היחידה שלא הייתה מחוברת כל כך לשאר הנסיכות.
ברגע שהיא נכנסה לעולם דיסני, כולם קיבלו אותה יפה, והיו נחמדים אליה. היא זאת שדחתה את הצעותיהן, בנימוס, ללכת לקניון החדש ש"הוא הדבר המטריף ביותר שתראי בחיים שלך" ולעוד מקומות רבים אחרים. הייתה סיבה לכך. הסיבה הייתה שהיא אפילו לא הרגישה שהיא נסיכה. זה היה מוזר, לא? היו לה את כל הקרירטריונים בשביל להיות אחת כזו. אבל בכל זאת, אולי זה היה הרקע שלה. כל הנסיכות שהיו כאן, (חוץ ממולאן וסינדרלה) נולדו נסיכות. כמובן שלא היה להן הכל על מגש כסף, אבל עדיין, הן היו נסיכות. וטיאנה לא הרגישה שייכת בגלל זה. כנראה בגלל שהיא הרגישה לא שייכת, הדבר הציל אותה מלריב עם האחרות. צעקה נשמעה, וקטעה את חוט מחשבתה של טיאנה. היא רצה למקום הצעקה. בדרך כלל, צעקה בדיסני וורלד סימלה מזל רע. כמו לפני כמה ימים, שאלזה ומואנה רבו, ואלזה הקפיאה את מואנה. היום הצעקה נשמעה לטיאנה סימן ממש ממש רע. מסתבר שהיא צדקה, כי ברגע שהיא הגיעה למקום היא ראתה אותו. את הדמות עם הברדס השחור. הוא סחב על כתפו את רפונזל. רפונזל צעקה וקיללה, וניסתה לחבוט בו כדי שיעזוב אותה. ההיא לא הצליחה, והדמות זינקה מהחלון הפתוח לפני שטיאנה הספיקה לעשות משהו. טיאנה רצה לחלון. האדם נעלם. כל מה שנשאר מאחור היה קצוות שיער ארוכה. טיאנה קרסה. היא הייתה עדה למה שנקרא חטיפה. ועוד יותר נורא, היא הייתה בטוחה שהיא ראתה את האדם הזה פעם. אבל היא לא הצליחה להיזכר איפה.