מצוד האגדות- פרק 1- כישוף של ורד (ההרשמה עדיין פתוחה~)
אבל קודם, שיר שילווה את הסיפור הזה: https://www.youtube.com/watch?v=tgSZhRrFIeA
מקרה מוזר קרה בעולם המעשיות הנסתר.
כל הגיבורים נעלמו.
הייתה הרגשה משונה באוויר. מעין ריקנות. אובך בלתי נגלה ותחושת עוינות כוללת נסחבה עם הרוח. קרירות שרקה בין עלי העצים שחלקם התיישבו כאשר הרגישו בדבר. בעלי החיים הסכימו איתם. הם ברחו בבהלה למסתוריהם.
רק מישהי אחת עדיין לא הרגישה בחסר. זו הייתה אנג'י, והיא ישנה. שלא כיאה לנסיכה במעמדה, רגל אחת שלה נחה במאונך לקצה המיטה כאשר השנייה כאילו השתדלה לשמור מרחק, בקיפול. ידה האחת הייתה פרוסה לצד בעוד השנייה עזרה לכרית שמתחת לראשה להוות לה משענת. שיערה הארוך והגלי שהזכיר בצבעו את ממתק הקרמל היה יבש , פרוע וקופצני, כפי שאמור להיות לאחר שינה טובה במיטת החלומות הבהירה עליה שכבה.
היא הייתה יפיפייה. ככה כולם אמרו לה, לפחות. היא תמיד חשבה שאומרים לה את זה מתוך נימוס. "איזו ילדה יפה!" כפי שנוהגים לומר כאשר אין משהו אחר בפה. ואולי רובם באמת צודקים, כי אנג'י היא ,אחרי הכל, הבת של היפה והחיה מהאגדה המפורסמת, ושניהם מוכרים כיפי תואר עוד מיום היוולדם, אז כנראה שכן, היא באמת הייתה יפה, אבל היא לא רצתה לייחס לזה חשיבות רבה שאינה זקוקה לה- כי יופי נעלם.
היא פקחה את עיניה הירוקות שסממן של חום הופיע בהן מדי פעם, ובעיקר בלילה, וניסתה להתרגל מחדש לאור הבוקר שהתפזר בחדרה מבעד לשני החלונות הגדולות מצדי מיטתה. היא קמה לאט-לאט, עדיין מתאוששת מהלילה הקודם בו חוותה חלומות טורדניים ומפתיעים, שבדרך כלל לא הכו בה. היא שמחה לגלות שכל מה שראתה וחשה היה לא יותר מאשליה, ועדיין, חששות קלים נשמרו בה, כי החלום היה נראה אמיתי כל כך, ומפחיד כל כך.
היא התמתחה בחיוך של בוקר וקמה ממיטתה. היא התקרבה לכיוון חדר המקלחת, שם שתי משרתות כבר התכוננו לבואה. הן חיממו לה את המים, ותו לא.
אנג'י לא אהבה שעושים בשבילה דברים. לא בגלל שהיא עצמאית ודורשת להוכיח את זה, אלא בגלל שהיא לא אהבה שאנשים אחרים צריכים לעבוד קשה כדי שלה יהיה קל. היא תמיד התייחסה לכל מי שסבב אותה בכבוד הראוי לו, אולי אפילו קצת יותר מדי. לפעמים הנחמדות שלה הפכה אותה לתמימה, ולפעמים הצליחו לשטות בה בעזרת זה.
שהותה באמבט הייתה קצרה מהרגיל. מסיבה מסוימת היא מיהרה להתלבש ולהתכונן ליום החדש. היא לבשה שמלה ורודה ובהירה, שלמרות התיאור שלה, לא הכנתה לה מראה ילדותי או נשי מדי, והייתה מתאימה לה בדיוק. על רגליה היא לבשה מגפיים גבוהות שהתאימו ללבושה. שיערה הפזור התהדר בנזר פרחוני, וכך גם פרק ידה השמאלי שהתקשט בצמיד מתאים.
היא הלכה ברחבי המסדרונות והם נראו לה שקטים מדי. יצא לה לתהות האם תוכנן משהו שהיא לא ידעה עליו, וזו הסיבה. היא קראה בשקט להוריה, מספר פעמים, אך לא מצאה אותם.
"אמא?" היא שאלה שוב. "אבא? איפה אתם?"
עכשיו היא כבר התחילה לחשוש. היא פנתה למשרתת הראשונה שראתה, ושאלה אותה אם היא יודעת היכן הם. היא השיבה שלא ראתה אותם מאז תחילת הבוקר, ואנג'י החלה לדאוג עוד יותר.
במצבים כאלה היא ידעה מה לעשות.
היא הלכה ל"חדר", וה"חדר" לא היה סתם עוד אחד מיני רבים בארמון.
הוא תמיד היה חשוך, אך לא לגמרי. במרכזו עמד שולחן עגול עשוי עץ, ועליו ניצב ורד אדום הצף בתוך קופסת זכוכית עגולה. הורד היה מכושף, ולכן האיר בעצמו את החדר והעניק לו מראה מסתורי. הוריה הראו לה פעם את הורד, וסיכמו איתה שרק במקרים מיוחדים ונחוצים היא תיגש לבקש את עזרתו.
אנג'י התקרבה אליו בעדינות. הפעם היא הייתה גבוהה יותר ממנו. אחרי הכל עברו כמה שנים מאז צפתה בו בפעם הראשונה, וזה הרגיש לה שונה ומרהיב.
"שלום, ורד," היא פנתה אליו בקול חלוש ולא בטוח. "ההורים שלי אמרו לי שבמקרים נחוצים אלך לבקש ממך עזרה. אני לא מוצאת אותם בשום מקום, זה נראה לי כמקרה נחוץ, אז תוכל לעזור לי?" היא שאלה. "אתה יודע מה קרה להם?"
ערפל אדמדם כיסה לפתע את פנים קופסת הזכוכית ורקד בגווניו בתוכו, וסיפר לה משהו.
"כישוף?" היא שאלה. "הם נעלמו בגלל כישוף?"
הפרח שתק. לאחר מספר שניות הערפל מסביבו נעלם, והוא השאיר אותה עם הידיעה הזאת בלבד. אנג'י הביטה בורד הצף ותהתה מה לעשות עכשיו. הורד הוא מקור מהימן, היא יכלה להאמין לו, אולם היא לא הייתה בטוחה מה היא צריכה לעשות בנידון. היא ידעה שהיא חייבת לבטל את הכישוף, אבל היא לא הייתה בטוחה שהיא זו שאמורה לעזור לזה לקרות.
במהירות, היא הגיעה להחלטה.
היא חזרה לחדרה ונעלה את הדלת אחריה, כדי שאף אחד לא ידע מה מעשיה. את השמלה הורדרדה החליפה במעיל קרב חום עשוי עור, מכנסי בד ארוכים בגוון כהה יותר, ומגפיים גבוהות ובהירות. היא הסירה את הצמיד והנזר שעיטרו אותה. את הצמיד החליפה בכפפות חומות, ואת שיערה הפזור אספה לקוקו מרושל שנתפס בקישוט פרחוני, אדום ויחיד.
היא פנתה לכניסה של הארמון.
היא שמה לב שהמשרתים מהם לא הצליחה לחמוק מסתכלים עליה באופן מוזר. בוודאי, הם מעולם לא ראו אותה בלבוש מהסוג הזה. זו הייתה החליפה שאביה פעם נתן לה, למקרה הצורך. עכשיו זה מקרה צורך וודאי, לכן סוף כל סוף העיזה ללבוש את המתנה שקיבלה, והיא הופתעה כאשר הייתה במידה המדויקת בשבילה.
דלתות הארמון נפתחו, והשומרים נתנו לה לצאת. הם היו רגילים שהיא יוצאת מדי פעם, אבל כמו שאר המשרתים, הופתעו לראות את לבושה הלא שגרתי.
היא פסעה קדימה והתכוננה לבאות. היא לא ממש ידעה מה מצפה לה שם, אבל היא האמינה שתוכל לברר. היא הייתה צריכה למצוא עזרה ממי שמבין, ממי שהוא כמוה.
היו לה שמות בראש, והיא ידעה שאם תגייס אותם למשימה, הם יצליחו להבין מה קרה להורים שלה.
תגובות (60)
יואו, איזה כיף שכבר התחלת!
הערה אחת-
*הקנתה.
פרק מעולה! כל כל מדויק ויפה עד לפרטים הקטנים ביותר!
כתיבה מדהימה, כרגיל.
אנג'י!!! יאיי! עשית אותה מעולה!!!!!
תמשיכי!!!
נ.ב.
לא הצלחתי לשמוע את השיר. הכריכה מגניבה!
מה? למה? :O (אתה יכול פשוט לחפש Ever After High Song ביוטיוב)
ותודה :)
אני מקווה שאצליח לכתוב עוד, הפרק הראשון הוא תמיד הכי קל 0-0
אה זה השיר הזה… אני מכיר…
תמשיכי!!
מה, זה אחלה שיר. התמכרתי אליו U^U טוב ברור שאתה מכיר אותו אמרת לי שהתחלת לצפות בסדרה.
אני אשתדל להמשיך, לא מבטיחה כלום!
כן אני גם אוהב אותו! בעיקר את הפזמון…
כן הוא קליט ומגניב כזה <:
ואוו, הכתיבה שלך כל כך השתפרה מהפעם הראשונה שקראתי את הסיפורים שלך! זה מעולה! כתיבה מעניינת וזורמת. אהבתי
תמשיכי =]
צום קל
תודה רבה :)
לא צמה :)
פרק ראשון מעולה! זה היה מאוד מהיר ^^
עכשיו כשאני חושבת על זה, כחול הזקן מת, לא? אז משום מה נראה לי נכון שיהיה לו בן… אלא אם משהו קרה בזמן שהוא עוד היה חי -,-
בכל מקרה, תמשיכי!!!
תודה רבה :) כתבתי אותו אתמול כשהייתה לי הדמות של אנג'י XP לא הייתי צריכה יותר בשביל הפרק הראשון.
וכן, הוא מת, אבל נראה לי שיכול להיות שהבן שלו נולד לפני זה.
אהבתי. פשוט אהבתי.
כל פרק הולך לספר על דמות אחת במשך כל הפרק, או שזה יהיה כמו במבוך האשליות?
כבר התחלתי לעבוד על הדמות שלי, ואולי אספיק לשלוח אותה לפני כניסת יום כיפור (למרות שרוב הסיכויים שלא.)
מחכה להמשך! (:
קטניס אוורדין, סוף.
לא זה ולא זה. לא יהיו יותר מדי עלילות שלא קשורות אחת לשניה.
וואו זה ממש יפה!!!! *-* לא מבטיחה לעקוב אבל אני אשתדל…
תודה רבה! אני אשמח מאוד אם תחליטי לעקוב ^^
ממש אהבתי :)
רק הערה אחת, כתבת "מגפיים גבוהות ובהירות", מגף זה זכר אז זה "מגפיים גבוהים ובהירים".
חוץ מזה, מושלם! מאוד אהבתי את הכתיבה שלך, מחכה כבר לפרק הבא :)
תודה רבה, שיניתי :)
סליחה שלא שלחתי את הדמות עד עכשיו, פשוט עד לא מזמן לא הייתה לי גישה למחשב.
שם: איימי
גיל: 17
מראה: שיער שחור ארוך, עיניים כחולות כהות, גבוהה לגילה ורוב הזמן יש לה מבט בוחן או כועס בעיניים. היא אוהבת מאוד להתלבש בצבעים כהים (במיוחד שחור, סגול כהה ואפור) ולא זזה לשום מקום בלי שרשרת הזהב עם אבן האודם שאמא שלה נתנה לה (היא יצרה את השרשרת הזאת בעזרת כישוף חזק מאוד, וכמעט שום חפץ או קסם לא יכולים לשבור את אבן האודם שבקצה.)
אופי: היא מאוד חמת מזג, פסימית, יכולה לקחת כל הערה צינית קטנה ברצינות (בעיקר ירידות על אמא שלה), לא תעשה משהו אם היא לא מקבלת דבר בתמורה, לא אוהבת חברה ולא טובה בעבודת צוות משום שהיא בטוחה שהיא עושה דברים הכי טוב בעצמה. למרות כל אלה, היא ממש אמיצה ויכולה להיות חכמה ואסטרטגית.
הבת של: המלכה הרעה
כישורים: יש לה ספר כשפים שהיא קיבלה מאמא שלה. בנוסף לספר, יש לה מחברת עם כשפים שהיא ממציאה (היא במיוחד אוהבת לערבב כמה כשפים מהספר של אמא שלה לכישוף אחד. לפעמים זה מועיל ולפעמים זה פשוט מוזר, אבל היא טובה בזה.)
אני אשמח אם היא תדע גם להשתמש בחרב, אבל אם זה יותר מדי את לא חייבת להוסיף את זה.
רקע (אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה רקע והרוב מתמקד באמא שלה, אבל לא היתה לי קטגוריה אחרת): מגיל קטן אמא שלה חינכה אותה לשנאת נסיכים, נסיכות ובני אצולה (בעיקר את המשפחה של שלגייה, כי מה לא עושים כדי שיהיה ריב בין דמות שלי לשל בלאק.) בנוסף, אמא שלה תמיד רצתה שיגיע יום ובו איימי תצליח במקום שבו היא עצמה נכשלה, ותצליח להרוג את שלגייה או את הנסיך שלה, אז היא לימדה אותה כל מיני קסמים ונתנה לה את הספר שלה.
למשהי כמו המלכה הרעה, כמובן, מעט קשה להראות חיבה אמתית למישהו, אז איימי תמיד לקחה כל הפגנת חיבה קטנה של אמא שלה אל ליבה ושמחה בכל פעם שהתגאתה בה (בגלל זה היא הולכת עם השרשרת שלה לכל מקום.)
אמא שלה חסכה ממנה את הסיפור על מה שעשתה לשלגייה, ובכל פעם שאיימי ניסתה לשכנע אותה היא פשוט אמרה ששלגייה עשתה לה משהו נוראי שהיא חייבת לשלם עליו וששלגייה היא אישה רעה, שמוטב שתיעלם מעל פני האדמה. איימי מחכה ליום שבו יזדמן לה לפגוש את שלגייה ולנקום בה, מתוך אמונה אמתית שאמה היא הטובה בסיפור וששלגייה היא אכן רעה.
דברים נוספים: אל. תשימי. אותה. במשולש. אהבה. אחרת. אני. אבוא. אלייך. הביתה. עם. חרב. ארד. שמיימי. כחולה.
מקווה שהדמות טובה. רציתי לעשות שהיא בעצם רוצה להיות טובה, למרות שאמא שלה היא המלכה הרעה, אבל אז פשוט הבנתי כמה שזה בלתי אפשרי ויקרה רק בסדרות של הופ.
קטניס אוורדין, סוף.
יופי, חיכיתי לדמות שלך! חחח הייתי צריכה אותה למשהו ולא יכולתי להמשיך לכתוב כי לא ידעתי איך היא U^U
יש מצב שכאשר היא תגלה ששלגייה הייתה קורבן תמים מה שנקרא, היא תשנה את הגישה שלה כלפיה וכלפי המשפחה שלה?
כן,כן! יריבות בין נואר לא מי לי!
ד"א בעבר אפטר היי (הסדרה שממנה אמורה לקחה השראה לסיפור, רייבן(הבת של המלכה הרעה) רוצה להיות טובה ושונאת שכולם מצפים ממנה להיות רעה.
אז הכל אפשרי…
קטניס, מה יש לך עם משולשי אהבה?
אמורה, תכניסי אותה למשולש אהבה יחד עם אנג'י וכריס! מבחינתי, שאמילי וכריס יהיו ביחד… אף פעם לא אהבתי את סינדרלה.
אולי.. למרות שזה יהיה משולש אהבה די לא משהו בגלל האופי של אנג'י ובגלל שכריס נראה לי די מאוהב בה עד מעל הראש XP
גם אני אף פעם לא אהבתי את סינדרלה.. גם לא את שלגיה וגם לא את היפייפיה הנרדמת. השלישיה הראשונה של דיסני לא מעניינת XP
רגע אתה רוצה שהם יהיו ביחד כי אתה רוצה לאמלל את כריס? :םםם סתם סתם XD
אמרתי לך שאכתוב דמות אחר כך, צריך לחשוב על אחת.
בנתיים.. כל. כך. טוב. כתיבה מעולה, חוץ מהקנתה שבלאק כבר העיר על זה מקודם לא ראיתי עוד שגיאות כלשהן.
ממשיך לקרוא את פרק 2 :>
תודה רבה! חח את ההקנתה תיקנתי, אז הכל בסדר עכשיו U^U
כמו שאמרתי, כדאי לך למצוא אגדה שאתה אוהב ואז לכתוב על אחת הדמויות ממנה (יש את הרשימה אם אתה לא זוכר P:)
אבל תחשבי איזה טוב זה יכול להיות!
כריס מגלה על כל עניין ה"חיה" של אנג'י ונבהל, איימי, בידיעה שנואר נפגעת כשפוגעים בחברים שלה(אנג'י) אפילו יותר ממה שפוגעים בה מנצלת את ההזדמנות ומתחילה עם כריס. כשהיא מכירה אותו לעומק היא באמת מתאהבת בו.
ובסוף איכשהו מכל העניין הזה יצא שרובין ג'וניור יצא עם היד על העליונה. :) (רובין הוד… כל כך מגניב!)
סתם זרקתי רעיון(אהמ רעיונות אהמ)…
אני לא אוהב את סינדרלה. כל האגדה הזאת יותר מדי… משעממת?
אוף אין לי תיאור טוב בשביל זה.
שלגיה זה דווקא די בסדר… אני גם מאוד אוהב את הגמדים!
היפהפיה הנרדמת… אממ לא יודע. כאילו הפיה הרעה(מליפיסנט) ממש מגניבה וסך הכל האגדה די נחמדה…
הTop three שלי הם:
1. היפה והחיה
2. בת הים הקטנה
3. רפונזל/שלגיה/פרוזן
את אלאדין אני לא אוהב בכלל!(רק את הג'יני, הקופיף והטיגריס אני אוהב)
יואו, האווטאר, תכתוב על בת הים הקטנה! סתם… תכתוב על מה שאתה רוצה…
חפרתי.. O_O
איכס.
לא.
עוד פעם איכס.
עוד פעם לא.
למה שאיימי תתחיל עם מישהו שביברור לא מאוהב בה? טוב, אז הוא קצת נבהל, ו…? ממה שהבנתי, הוא ממש אוהב את אנג'י (וזה יהיה משולש אהבה של בן אחד ושתי בנות! השנוא עליי.)
קטניס אוורדין, סוף.
לך. אלדין זה הסרט האהוב עליי!
ואת מגיבה רק על אלאדין? מה עם המשולש אהבה?!
אבל אלאדין זה מעצבן!!! עכשיו גם האווטאר ישנא אותי כי התמונת פרופיל שלו זה של אלאדין ויסמין!
אוף! פומה? קטניס? גם אתן שונאות את אלאדין(או פשוט לא אוהבות)?
למה תמיד יוצא שכולם נגדי בדעה שלהם?!
מצטערת, פעם אחרונה שראיתי את הסרט הייתה לפני בערך שבע שנים? הדבר היחיד שאני זוכרת זה הקוף – ואני לא זוכרת איך קוראים לו – והשטיח המעופף…
אוקיי, אני חייבת להגיב (כי אני חופרת) אבל עדיין להיות ניטרלית (איכשהו), אז… דברים מעצבנים באלאדין:
1. השיער של יסמין. הוא לא אמור להיות כזה נפוח, אלא אם כן היא מכניסה לתוכו פונפונים או משהו.
2. אלאדין הוא פשוט מעצבן. אף פעם לא אהבתי אותו.
דברים מעולים באלאדין:
1. הקוף הזה.
2. הקוף הזה.
3. הקוף הזה.
הוא כזה חמוד (הוא תמיד היה האהוב עליי בסרט הזה!)
קטניס אוורדין, סוף.
אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי בואו נעשה סדר כזה- אף אחד לא יגיד דברים רעים על אלאדין אחרת חראם על הדמות שלו U^U אלאדין (ומאה ואחד כלבים וגנבים, והמחזמר של ספר הג'ונגל עם תום אבני) הוא סרט הילדות שלי, אז נא לא לומר עליו שום דבר רע! הקוף הזה נקרא אבו והטיגריס נקרא ראג'ה, והגיבור האמיתי של הסרט הוא ללא ספק הגמל של המספר.
לשנוא את אלאדין זה כמו לשנוא את סימבה מה עובר עליכם
(מהאלה הלא קשורים)^
חחח רואים עוד מישהי לצידי!
מה זה משנה שאת לא קשורה, אלאדין לנצח 3>
חחחח נכון♥
יאפ
פלאפון. הודעות קצרות. אלאדין מושלם. ביי.
אלאדין. זה אחלה. אחממ פרופיל שליייי????
ומה יש לי לכתוב בבת הים הקטנה *_* אני כבר אחשוב על משהו אל תדאגו
נו, אז תחשוב! אבל על משהו מקורי ומעניין, לא בנאלי!
בלי משולשי אהבה! (לפחות לא עם איימי!)
אני פשוט שונאת אותם, הם רק נועדו לתפוס מקום כשברור כבר מי יצא שבור לב (*הקאה*) מהמשולש הזה.
איכס.
לגבי שינוי הגישה, תעשי מה שאת רוצה. אני לא יכולה לראות טוב כמוך לאן הסיפור מתקדם.
קטניס אוורדין, סוף.
אחלה. יש לי את האישור שלך. מוחעחעחעחע
כדי לפגוע בנואר!!!
מישהו(מישהי יותר נכון) שהוא אהב והכיר(?) הופכת לחיה מאיימת ומפחידה.
אז הוא קצת יותר מרק "נבהל."
לא אוהבת את הרעיון הזה. חוץ מזה – ותדע שאני לא אומרת את זה על הרבה זוגות שהם לא פרסבת' – אני חושבת שכריס ואנג'י (אנריס?) הם פשוט מהזוגות האלו שסיפור האהבה שלהם צריך ללכת חלק (בלי בנות שכל החיים שלהן חונכו על ידי מישהי חסרת לב ופתאום מתאהבות באחד מהנסיכים שאמא שלה אמרה שהם נוראיים ומגעילים. בנוסף, אני לא אוהבת נסיכים. בכלל לא.)
נקודה.
קטניס אוורדין, סוף.
אבל כמו ביפה והחיה מה שמשנה זה האופי ולא היופי U^U
אני מחזקת את קטניס ^
אני גם שונאת משולשי אהבה (אלא אם כן זה משולש אהבה של סטרייט-סטרייטית-הומו, כמו וויל, גרייס וליאו שזה לא באמת משולש אהבה שמישהו נפגע ממנו קשות, אלא משולש אהבה קורע), לכן אני בדרך כלל לא עושה כאלה חחח אבל לכו תדעו פעם גם לא כתבתי על הומואים ועכשיו יש לי וואן-שוטים שלמים עליהם מצטערת-לא-מצטערת, אז לכו תדעו :* גם פעם אמרתי שאני לא אעשה סיפורי הרשמה ותראו לאן הגענו שאלה הסיפורים היחידים שבאמת מגיבים לי עליהם הרבה ^^ לא נראה לי שזה דבר כל כך חיובי אבל ניחא
נראה אותך עושה משהו לאנג'י/נואר!
אני מסכים עם קטניס(וזה לא קורה הרבה…),
איך השיער של יסמין כל כך נפוח?
אלאדין מעצבן. אני לא יודע למה או מה בו מעצבן אבל אני יודע שיש בו משהו מעצבן.
אבו הוא באמת ממש חמוד, ואני אוהב גם את ראג'ה ואת ג'יני…
וגם השטיח ויאגו סבבה…
הדמויות הכי טובות במלך האריות זה טימון ופומבה, אז לשנוא את סימבה(ואני לא שונא סימבה) זה לא כל כך נורא…
הסרט אלאדין כשלעצמו, דווקא נחמד אבל מבין הפחות האהובים עליי בסרטי דיסני.
כאילו לא היה סרט של דיסני שהגיע לקרסוליים של היפה והחיה ושל בת הים הקטנה. אלו סרטים טובים!
כי ביפה והחיה אתה אוהב את כולם(טוב נו לא ממש את כולם, גסטון מעצבן),
מי לא אוהב את היפה? והחיה? ולומייר? ושעוני? והאמא והבן הספלים? ועוד כמה דמויות שבטח שכחתי? ברצינות, הסרט הזה כל כך טוב.
עכשיו לגבי בת הים הקטנה,
אריאל עצמה היא כל כך חמודה, ואי אפשר לא לאהוב אותה.
הנסיך(קוראים לו אדם?) טיפה מעצבן. כנ"ל לגבי טריטון.
הדג החמוד שמלווה את אריאל כזה חמוד וחמוד( והוא גם חמוד).
ואפילו אורסולה ממש מגניבה!!!
אלו סרטים טובים!
כמובן שיש גם את פרוזן שזה מעולה( וכל הקטע הזה שבסוף הסרט האהבה שהצילה את אנה היייתה דווקא של אלסה ולא של איזה נסיך פשוט מעולה! כל הכבוד למי שחשב על הרעיון!). רפונזל כל כך מצחיק ויפה ושלגייה זה נוסטלגיה.
שבעת הגמדים, כל כך חמודים ומצחיקים.
עכשיו לסרטים הטובים של דיסני אבל עדיין קצת פחות(ברור שאני לא מזכיר את כולם פה, כן?),
פינוקיו זה ממש יפה. כנ"ל לגבי במבי שזה אחד הסרטים שאני ממש אוהב.
טרזן גם מעולה וגם 101 כלבים דלמטיים. ברובין הוד זה טיפה מוזר שהם חיות אבל זה גם יפה. פיטר פן, עליסה בארץ הפלאות, היפהפיה והיחפן, חתולים בצמרת, מולאן,מלך האריות, ספר הג'ונגל, גם אלה ממש טובים. הגיבן מנוטארדם מבין הסרטים היחידים שגרמו לי לבכות. סרט כל כך יפה ועצוב שתמיד כיף(ועצוב) לראות. הנסיכה והצפרדע, שישה גיבורים וראךף ההורס, הורסים! ;)
ולסרטים הפחות טובים של דיסני לדעתי,
אלאדין סינדרלה והרקולס. מבחינתי, הרקולס הייתה ממש אכזבה.
סינדרלה, כבר אמרתי שזה די משעמם או תואר ספציםי אחר שקשה לי למצוא.
ואלאדין, טוב אלאדין כבר אמרתי.
אז זהו זה! השמטתי המון סרטים ובטח אני אתעורר באמצע הלילה בצעקות של, "שכחתי את אחי הדוב." ולכן אני מזכיר אותו פה, אחי הדוב היה גם די חמוד אבל זה הכל, די חמוד.
אז עכשיו אני אתעורר באמצע הלילה ואצעק, "שכחתי את – בעצם לא, לא שכחתי" ואז אני אחזור לישון ולמחרת אחד מכם יכתוב לי רשימה של כל סרטי דיסני ששכחתי… :(
בקיצור, עזבו אותי. מה איתכם?
מסכימים(כן, בטח) או לא מסכימים?
סליחה על החפירה וכל הכבוד למי שקרא את כל זה.
אתה אל תגיד דברים רעים על אלאדין והרקולס ואני לא אעשה להם שום דבר ;)
לדעתי, אולי כדאי שתפסיק כאן לפני שתיגזור את הגורל שלהן, חבל, הן חמודות.
אז ככה: האמת שהיפה והחיה הראשון אני ממש לא זוכרת אם ראיתי, ואני יותר גדלתי על השני (כן, אני יודעת, אתם בטח נורא מאוכזבים ממני, אבל האמת היא שאני יותר אהבתי את האנימציה מאשר את העלילה כשצפיתי בסרטים האלה).
פוקהונטס מעצבנת, אריאל מעצבנת, שישה גיבורים דיכאוני, היפיפיה והיחפן משעמם, במבי עצוב, חתולים בצמרת מעצבן, עליסה בארץ הפלאות אני צריכה לראות שוב, מולאן מושלם, מלך האריות מושלם, ראלף ההורס חמוד, אחי הדוב עצבן אותי פעם עכשיו אין לי מושג אף פעם לא ציפית בזה במלואו, ספר הג'ונגל גם מושלם, הנסיכה והצפרדע חמוד, פיטר פן חמוד, הגיבן מנוטרדאם גם לא יצא לי לראות (או שפשוט אני לא זוכרת, למרות שצפיתי בסרטים האלה יותר מדי פעמים), סינדרלה משעמם, היפיפיה הנרדמת רק האנימציה אהבתי, שלגיה משעמם.
בקיצור- אלאדין מושלם והרקולס מושלם (למרות חוסר ההתאמה המשווע למיתולוגיה, אבל כאילו ששאר הסרטים תואמים לסיפורים המקוריים), ואני יודעת את כל השירים של אלאדין בעל פה U^U ושל הרקולס כמעט כולם בעל פה, וגם של מולאן וגם של הנסיכה והצפרדע, ושל פרוזן ופלונטר באנגלית ה-כ-ל
אני מתה על אלאדין! אחד נסיכי דיסני היחידים שאהבתי.
בהרקולס אני הכי אוהבת את האדס ואת פחד וכאב
שישה גיבורים ממש חמוד.
פוקהונטס אני אוהבת (מסובך)
עליסה בארץ הפלאות, מולאן והגיבן מנוטרדם זה סרט מדהים
מלך האריות זה סרט ממש יפה אבל אני לא מסוגלת לראות אותו יותר
מולאן! אלוהים אדירים, הסרט הכי טוב של דיסני. מעריצה את האישה הזאת (ידעתם שהסרט מולאן מבוסס על שיר בכלל?)
אחרי מולאן האהוב עליי הוא אמיצה, ואז מולאן 2 (בואו נודה, הוא היה פחות טוב מהראשון, אבל עדיין מעולה.)
לא ממש אוהבת את שאנג, אבל מולאן היא כל כך אדירה שאני בקושי שמה לב אליו.
קטניס אוורדין, סוף.
גם אני לא אוהבת את שאנג, במיוחד בסרט השני.
מושו חמוד. וגם מולאן מדהימה, כמובן.
וראלף*
כן גם אני יודע את כל השירים של פרוזן באנגלית בע"פ…
חבל, אמורה. נואל דווקא חמוד, לא רציתי להרוג אותו.
וגם צ'ייס ואולימפיה… דווקא תכננתי להרוג מישהו אחר(מוחעחעחע) אבל עכשיו אולי כדאי שאהרוג אותם.
הרקולס, הייתה לי פשוט אכזבה ענקית!
ואלאדין, טוב כבר חפרתי על זה מספיק.
אולי זה בגלל שלא גדלת עליהם אז התאכזבת U^U
זה בסדר, יש לי יותר מדי דמויות משלי כדי להיות עצובה בקשר לזה חחח האמת מתישהו בכלל שכחתי איך קוראים לנואל XD
הרקולס ממש הצחיק אותי בתור ילדה. אני ממש אוהבת את האדס (כמו שאמרתי) ואת הסאטיר!
איזה סרטים אתה אוהב מדיסני?
האדס, פגסוס, פחד וכאב הם הכי טובים 3>
שמתם לב שבאחת הסצינות הרקולס לובש רעמה של אריה והאריה הזה הוא סקאר? חחח
ואני ידעתי שמולאן זה שיר! (מתגאה)
חח כן אני זוכרת.
אני לא ידעתי0.0
תעלי כמה תגובות למעלה ותראי את הרשימה הענקית והמפורטת של כל הסרטים שאני אוהב ולא אוהב.
נכון, נקודות האור היחידות בהרקולס היו האדס וגם פחד וכאב.
ראיתיXP
אחי הדב זה סרט כזה מתוק!
איך כולם כל כך בקיאים בסרטי דיסני חוץ ממני???
מלך האריות, אמיצה, בת הים הקטנה, פיטר פן ופלונטר הכי טובים לדעתי, בעיקר כי רק אותם אני זוכרת…
אה! וגם את כל הסרטים של טינקרבל! ידעתי ששכחתי משהו ^-^
אמורה, את יודעת עכשיו חשבתי על משהו…
אני לא יודע אם זה כל כך אכפת לך כי זה לפי דיסני ולא לאפי האגדה אבל בבת הים הקטנה 2 לאריאל ואריק יש ילדה…
ידעתי את זה.
וטכנית, אמיצה זה פיקסאר (כן, פיקסאר זה של דיסני, אבל טכנית, זה פיקסאר)