מכל הרגשות דווקא באהבה בחרת?

עיירה מלאה באנשים, מכול הסוגים אך בעיה אחת נמצאה בהם.
רגשות הן דבר שהם סוחרים בהם.
מוזר היה לבקר במקום הזה.
השוק שלו היה מלא בכל יום ומדיי יום באו אותן אנשים כדי לקנות את אותם רגשות שונים.
עמדתי באמצע השוק ובחנתי את כולם, הם צבעונים כל כך וחייכנים אבל בתוך תוכם יש קליפה ריקה.
מקללים אותם הם לא מחזירים שאומרים להם את האמת המרה מכול הם לא נפגעים.
לרגע אפילו קינאתי בהם אבל אז נזכרתי.
אין להם את היכולת לאהוב, הם לעולם לא יוכלו לחוש רגשות עמוקים לאדם אחר.
אין להם את היכולת לשמוח.
לפתע שמתי לב, התור לרגשות אהבה והשמחה היה הארוך ביותר.
"סליחה אדוני." קראתי לאדם זקן שעמד בקצה התור, והיה נדמה שיישאר שם עוד המון זמן.
הוא פנה אליי ומראה פניו הלחיץ אותי מעט.
לא היה קמט של עצבים בפניו, ולא אפילו מראה של חוסר סבלנות, היה נדמה שיוכל להישאר שם במשך שנים מבלי להראות ולו סימן אחד לעצבנות.
" רציתי לשאול אותך מדוע אתה עומד כאן כדי לקנות דווקא את הרגש הספציפי הזה.
למה שלא תלך לשמחה? לאושר? למה דווקא לאהבה?" שאלתי אותו מסתכל עליו בציפייה.
"אני יספר לך ילדי, לפני כמה עשרות שנים, שהייתי ילד קטן יצאתי לשחק במשחק אך המשחק לא עניין אותי לא עורר בי תשוקה.
יצאתי להסתובב אך לא התרשמתי מכלום.
ואז יום אחד הלכתי לקנות רגשות, ראשית התחלתי עם אושר, והייתי שמח משום דבר זאת הייתה הרגשה נפלאה, אך עדייןמשהו היה חסר.
מיד לאחר מכן רציתי לראות מהו עצב, זה היה רגש נוראי, התייפחתי במשך שעות רבות, הרגשתי כאב עצום בחזה.
אבל אז גיליתי את הרגש הזה, אהבה.
ביום שלקחתי אותו הרגשתי את ליבי פועם בפעם הראשונה, הרגשתי מהי אהבה.
והיא רגש נפלא לראשונה בחיי הסתכלתי על דברים ואהבתי אותם, אהבתי את חיי שלי.
והרגשתי בנוסף את כל הרגשות ביחד הרגשתי כאב על כך שמישהו שאהבתי הלך, עצוב על כך שדבר שאהבתי נהרס.
וזה היה יפייפיה יכולתי להרגיש את כל זה מתוך רגש אחד בלבד אהבה.
ומאז כל יום אני לוקח את הרגש שנותן לי הרצון לחיות ולא להיות סתם אלה קליפה ריקה." אמר עוזב את המקום ומתקדם בתור מותיר אותי עומד שם ובוהה במקום בו הוא היה.
כנראה הרגש שאנשים אמרו שהוא כל כך מכאיב להם הוא זה שבעצם מחייה אותם.
כי מבלי לאהוב לעולם לא היינו מי שאנחנו, לעולם לא היינו יודעים מהי באמת רגישות ונחישות, מהי אכזבה ומהי שמחה.