לרצוח את הבובה

"שערך זוהר כמו השמש, הפנים שלך כשל מלאך " אמרה הילדה בקול שקט. העיניים השחורות נעצו בעיניים הקרות של הבובה. הילדה המשיכה ללטף את השיער הרך של הבובה בעדינות. לאט לאט כיווצה את השפתיים ומשכה שערה אחת מראשה. עוד שערה ועוד שערה נפלה על הרצפה קרוב לרגליים הקטנות של הילדה. חיוך ערמומי נמרח על פניה של הילדה, וסומק אדום הופיע על לחייה. שתיי ידיה הניחו את הבובה על המיטה, שערה נפרס, ועיניה נעצמו.
"את כמו מלאך כשאת ישנה " אמרה וכייוצה את ידה.
עיניה השחורות זזו מצד לצד לכל כיוון, וורדים אדומים עלו בעיניה וצבע גופה נעשה חיוור. ידה זזה באיטיות אל הכיס של השמלה הלבנה שלה. ומספריים חדות יצאו מתוכם. היא תפסה את הבובה מצאוורה וגזרה את שערה הזוהר. שינייה נחשפו מהחיוך המר שלה, וידייה נעשו חזקות. שערה של הבובה נתלש בכוח, המספריים קרעו את השמלה הקטנה שלה, עד שמגע חד נגע בידה של הילדה. עינייה של הילדה נפרעו, שפתייה נפתחו בפחד. עינייה הקרות של הבובה נפתחו באיטיות, ידייה הקטנות נכנסו בתוך בשרה של הילדה, דם נזל על השמלה וטיפטף על הרצפה. הילדה החזיקה את המספריים כשידה רועדת, דופק חזק בתוך גופה החליש אותה בלתפקד. רגלה של הבובה דחפה את ידה של הילדה אחורה, ומספריים החדות נכנסו עמוק לגופה.
משפתייה הורודות דם רב נשפך ולכלך את פנייה היפות ואת שמלתה הלבנה. היא צנחה על המיטה, ששערה נפרס, ועינייה נעצמו.
עיניי הבובה בהו בפנייה של הילדה, קול שטני יבש נשמע בתוך בטנה
"את כמו מלאך כשאת ישנה "