כרישי בריכות – הקדמה

יומן יקר… לא, לא, זה מטופש.
מההתחלה.
אני אקרא לך ג'ון, זה נשמע קצת מוזר מכיוון שלאבא שלי קוראים ג'ו, אבל… בכל מקרה, ג'ון היקר, דבר ראשון אציג את עצמי- קוראים לי אמנדה קאי ובקרוב אהיה בת חמש-עשרה. אני גרה עם שני ההורים שלי- ג'ו והלן, ועם שני האחים שלי- בריאן, אחי הגדול, בן שבע-עשרה, ודילן, אחי הקטן, בן שמונה. למרות שזה ממש לא נראה ככה- יש לי עור בהיר ושיער שטני, יש לי שורשים מהוואי.
ויש לי סוד. סוד גדול. ומסוכן.
אני לא כמו כל הבנות שהסוד הוא פדיחה שהן עשו פעם בחדרי חדרים או הבגידה בחבר שלהן.
אני נאנאו. זה נשמע מפגר, אבל זה ממש לא. נאנאו זו אגדה שמספרים בהוואי, רק שאצלי בחיים, זה אמיתי לגמרי. הנאנאו הוא חצי אנושי וחצי כריש. לא, אין לי זנב של דג או משהו בסגנון! ברגע שאני נמצאת מספיק זמן במים אני משנה צורה ובעצם הופכת לכריש. ככה זה גם עם ההורים שלי והאחים שלי. זו הסיבה שמעולם לא הלכנו לבריכה או לים, שאין לנו אמבטיה בבית, ושאני לא יודעת לשחות.
כבר חשבתי שלא יכול להיות מטורף יותר מהמצב שלי עכשיו. אבל כמו תמיד, מסתבר שטעיתי…