טולפה/החל מעצם היום הזה (לא סגורה על השם)- פרק 1- טולפה. אשמח לתגובות!
הסיפור לא מתחיל מהפעם ההיא שרצתי ביער אחרי הנערה זהובת השיער, אבל משם אני אתחיל. כמובן, אי אפשר שלא לדעת מי היא, ומה היא, חוץ מהשיער שהסגיר אותה, היא שידרה חרדה תמידית מהאגרופוביה (שזה פחד מאנשים ומסביבה פתוחה, בעיקרון) שרדפה אותה כל חייה. טוב, אני בוודאי הייתי כמוה אם מכשפה הייתה כולאת אותי בתוך מגדל ומטפסת על השיער שלי בכל יום.
כן, אני רודף אחרי רפונזל. פעמונית, אם אתם רוצים לדייק.
ואחרי שדיברנו עליה קצת, הגיעה הזמן לדבר עליי. זה יעביר את הזמן עד שאתפוס אותה. ואני אתפוס.
קוראים לי אלייז'ה פרוסט. אני לא צייד. אני יותר מזה. אני מציל את העולם מכאוס. כמו הרבה אנשים, אני מניח. וכמוהם, אף אחד אחר לא יודע את זה. וטוב שכך.
אתם צריכים לדמיין אותי ככה- בחור צעיר ויפה תואר, כמובן. עיניים כחולות, לא אגזים אם אומר שהן בהירות כמו השמיים בבוקר, מהפנטות ממש. שיער חום כהה וקצר, ואני נוהג ללבוש בדרך כלל מעיל עור ארוך וכהה, ולענוד את קמע הספיר שלי, שבלעדיו לא אוכל לבצע את המשימה שלי.
למה אני רץ אחריה בכלל? יש לה שיער ארוך כל כך. כל מה שאני צריך לעשות זה פשוט-
"אאו! אאו!" היא קראה בכאב כשתפסתי בשיערה בחוזקה. התקרבתי אליה מאחור כשהיא שוכבת על האדמה.
"חשבתי שהמכשפה קיצצה לך את השיער." אמרתי.
"הוא צמח. אני אוהבת אותו ככה." היא השיבה לי, רגועה, כאילו היא לא מפחדת. היא לא מפחדת?
"את יודעת מה עכשיו." אמרתי ותפסתי בקמע שלי.
"לצערי." היא נאנחה ותפסה בשיערה וניסתה לשחרר אותו מאחיזתי. לא הרפיתי ואף לפתי אותו עוד יותר. "זה הולך לכאוב."
"להגיד לך את האמת? אני לא יודע." כיוונתי את קרן האור שהגיעה מהשמש לרפונזל. היא כיסתה את פניה והתמוססה באוויר באבק נוצץ ואפילו יפה.
נשארתי אני, לבד, בתוך היער. הסתכלתי לכל עבר ונאנחתי בהקלה. להקת ציפורים עפה בשמיים מעליי.
חזרתי למחנה, וכשנכנסתי לבקתה, העזתי להוציא את הפנקס, ולדפדף ברשימה שלי, ולצייר קו על שמה של רפונזל. בפנקס היו עוד כמה שמות מוכרים שזכיתי למחוק- "סינדרלה", "כיפה אדומה", "כחול הזקן", "ג'ק (ההוא עם האפונים)", ועוד כמה שאני ממש חושש מהרגע שלפני המחיקה, עוץ לי גוץ לי, למשל. השדון הזקן הזה, אי אפשר לסמוך עליו.
היה רק שם אחד מיוחד ברשימה. אותו הקפתי בעיגול. "החלילן מהמלין". אני תוהה איפה הוא עכשיו.
"תפסת את המשוגעת של שטוקהולם?" שמעתי קול מוכר מתוך הבקתה.
תגובות (8)
נכנסתי בגלל השם. המונח טולפה. הפרק לא היה טולפה. אני לא יודע מה את חושבת שטולפה זה. אבל זה לא היה פה. זה הדבר היחידי שהפריע לי(מאוד,נכנסתי בגלל השם).
חוץ מזה, נראה לי גרסה חמודה ל"היה היה". תמשיכי
אני יודעת מה זה טולפה. זה כתוב בתקציר שכתבתי. זה השם בגלל שזה סוג של פיילוט (?), בתכל'ס זה בגלל שלא היה לי שם אחר שיתאר את הפרק.
אוקיי, אני חיפשתי על טולפה(לא סומך על עצמי). ורק במקום אחד קראתי שזה כישוף, כמו שאת סיפרת. אבל המונח המודרני לטולפה הוא הינו חבר דימיוני מציאותי(כמו הזיה של סכיזופרניה, רק בלי כל הקטע של סכיזופרניה והכל נוצר מתוך בחירה של הבן אדם עצמו). אני הכרתי ודיברתי עם מישהו שהיו לו שתיים!(שזה מדהים כי ליצור טולפה אחת לוקחת בקירוב של חצי שנה ומלא עבודה כדי להפוך אותה לכאילו היא כמו עוד בן אדם, רק שחי אצלך במוח). רק לידע כללי אני מרשה לעצמי לחפור :ם
חחח אוקיי. אני לקחתי את המונח של טולפה מ"על-טבעי", שזה בעצם יצור שנוצר מאמונה של הרבה אנשים, בעצם אגדה אורבנית שמתעוררת לחיים ופשוט הופכת לאמיתית.
רואה? מצאנו את מקור הבעיה חח
היי detective :) יש דוברי עברית שיש להםן טולפות (טולפויים?)? אני התחלתי להתעניין בנושא וקצת מתקשה עם שפע המידע באנגלית…
אני סבלתי/סובלת מאגרופוביה, אבל אני עובדת על זה S:
בכל מקרה, אהבתי את הפרק, תמשיכי ^-^
גם אני, חברה, גם אני T^T
אני עובדת על הפרק השני עכשיו, תודה רבה ^^