השמועה – הקדמה!

היא הלכה לה ברחוב ההרוס, היא הייתה רגילה להרס והחורבן במחוז העני. היא ידעה על הבתים בהם יושבים אנשים בלי אוכל. היא תמיד ריחמה עליהם, היא עצמה הייתה ענייה מרודה, אך לא דאגה לעצמה.
היא יכלה לצום יומיים שלמים בלי לאכול דבר, אך היא תהיה מאושרת כיוון שידעה שהצילה מישהו מלגווע ברעב.
היא הייתה יפיפייה. אך לא השוויצה ביופייה הרב. היא הייתה נערה טובה וחכמה. היא ידעה לקרוא ולכתוב,דברים שלא נהגו לדעת במחוזה הדל.
היו שלושה מחוזות בתקופתה, היא שנאה אותם,רק את מחוזה אהבה. למרות הקושי הרב.

מחוז המפרץ, שזהו היה מחוזה. מחוז המפרץ היה מחוז עני ועלוב. במחוז זה ישנו נמל גדול. שממנו באים וחוזרים אניות של אנשים שניסו את מזלם במחוז בממלכה,אך לא הצליחו.

מחוז הקרן, שזהו מחוז לאנשים הממוצעים. לאנשים שיש להם כסף לממן את משפחתם,אך רק את משפחתם. לא יותר מזה. הם היו אנשים לא מתחשבים ורעים.

מחוז הממלכה, זהו המחוז העיקרי והמכובד בין כל המחוזות.
הארמון ניצב שם.היו שם אנשים טובי לב,אך רובם היו תחמנים חסרי נשמה.
המלך היה חביב. אך הוא לא עשה מאמצים רבים כדאי לשקם את מחוץ המפרץ, הוא בקושי התייחס למחוז זה.
המלכה הייתה מתוקה,כל שבוע היא הייתה עוברת בין כל המחוזות ושואלת לשלום האנשים הרבים שהתגוררו שם.
הנסיך הצעיר שהיה בארמון,היה יפה תואר וכל אחת במחוזות רצתה אותו. הוא היה נערץ אך בשבילה,בשביל מריה..הוא היה אדם חסר לב.
הוא תמיד היה נמצא בממלכה,אינו יצא אל העולם. אינו בדק מה שלום המחוזות האחרים.הוא היה מנצל נשים רבות,הוא היה זורק אותם אחרי יום אחד בלבד ושובר את ליבן של הנערות המגונדרות ממחוזו. הוא אף פעם לא היה יוצא עם בנות ממחוז המפרץ ומחוז הקרן. ולנערות ממחוזות אלו נשאר רק לדמיין ולפנטז..