הנסיכה הקטנה

כפות רגליים יחפות, צעד אחר צעד בתוך שלוליות הבוץ שבאו לאחר הגשם. האדמה הבוצית חמימה ונעימה לרגליה, ומיתנה את הקור שפקד אותה. לבושה בשמלה תחתונה לבנה דקיקה ומלוכלכת מתלאות היום. שערה הזהוב והארוך פרוע, מלוכלך וקוצים עקשניים הסתבכו בו. רגליה חבולות ומדממות, לא נראה היה שהכאב מפריע לה. ידה אחזה בכפתה של בובת הדובי שלה, שנגררה אחריה, רטובה ומלוכלכת מהבוץ.
לאט ובשקט, בעמקי מחשבותיה, היא שקעה לתוך אנלפסיס.

היא ראתה אל מול עיניה את החדר הגדול, והמאובזר בכל מה שנסיכה קטנה זקוקה לו. מתהלכת יחפה על השטיח האדום שכיסה את הרצפה, מדברת לבובת החרסינה היפיפה שקיבלה במתנה מאמה המנוחה. נעמדת לפני המראה הגדולה, ומביטה בהשתקפות. בוחנת אותה בחיוך תמים וחסר דאגות.
ילדה צעירה החזירה לה מבט. שערה זהוב, מתוח לפקעת פרועה על עורפה. עיניים אפורות בחנו את היהלומים הזעירים שהודבקו תחת עיניה, את איפורה הבהיר שחידד את תווי פניה העדינים סביב עיניה, את שפתיה העבות הוורדרדות, את עורה הצח והחלק. שמלתה כחולה פשוטה צמודה ומהממת ביופייה, אותה כיסה מעיל פרווה לבן שעטף את כתפיה החשופות.
היא הניחה את הבובה על שידתה, ופתחה את קופסת התכשיטים שהונחה שם לילה קודם, רק חיכתה להיפתח. בתוכה נחו זוג עגילי כסף, בהם משובצים יהלומים כחולים זעירים, ושרשרת כוכב פשוטה כסופה. היא ענדה את העגילים, וסימנה לבחורה הצעירה בחדר להתקרב, מבקשת ממנה לתת יד ולעזור לה עם השרשרת. הבחורה תפסה בשני קצוות השרשרת בריכוז, והניחה אתה במדויק מעט מעל גבותיה ובניהן, והחביאה את הקשר בתוך הפקעת הזוהרת של הנסיכה הקטנה.
'את מקסימה.' היא שמעה את הבחורה לוחשת. היא השיבה תודה מנומסת, ותפסה בבובתה שחורת השער.
היא נרעדה מצינת הבוקר כשיצאה סוף סוף אל החוץ והתכווצה בתוך מעיל הפרווה, מלווה בבחורה הצעירה וגבר גבוה, צונן ומרשים למדי. היא היססה לרגע כשפתח לפניה הגבר את דלת הכרכרה, היא הסתובבה אל הבחורה והניחה בידה את הבובה ממלמלת מילת תודה, ונכנסה אל הכרכרה בחשש, הגבר נכנס אחריה וקרא לרוכב לצאת לדרך.
היא נופפה לשלום לבחורה, מתאמצת לעצור בדמעות העצב שאיימו לפרוץ ממנה.

היא מעדה על אבן ונחתה בזעקת כאב על הארץ הבוצית. היא התרוממה לישיבה ומדדה את הפצע החדש שנפער בשוקה הדואבת, חוזרת לפרולפסיס, והרחק מהזיכרון שבו טבעה, ומהתקופה המכאיבה אתה התמודדה.
דבר לא יחזור להיות כפי שהיה. היא ידעה. כאלו דברים התרחשו רק באגדות ומעשיות לילדים.
אלו החיים האמתיים. לא מעשיית ליכלוכית נדושה ובדיונית.