הדובי שלי שאיתו אני ישן

הצלצול של השעון הגדול בסלון נשמע, ידעתי שזאת השעה שאני אמור לצחצח שיניים ולעלות אל המיטה לישון. עזבתי את השולחן שבו ישבתי עם אמא ואבא ואחי הקטן בארוחת הערב, וצעדתי אל המדרגות.
עליתי למעלה ונכנסתי אל חדר האמבטיה, שטפתי את הפנים וצחצחתי שיניים.
כשסיימתי חייכתי לעצמי במראה, פניי היו נקיות ממש כמו פני מלאך. צעדיה של אמא נשמעו והיא נעמדה בפתח
"אתה מוכן לישון מתוקי ?" שאלה בחיוך ועם ידיים שלובות. הסתכלתי עליה וחייכתי
"כן" אמרתי ויצאתי החוצה. נכנסתי אל החדר שלי ושמעתי שאמא הולכת אחרי. אני רגיל לזה שאמא תמיד באה איתי אל החדר כדאי לכסות אותי היטב ולהגיד לי לילה טוב. עליתי על המיטה הרכה ושכבתי על הגב.
אמא התקרבה ושמה מעלי את השמיכה, והתיישבה על המיטה. היא הביטה בי בשתיקה, רק החיוך המקסים שלה היה על פנייה
"יש לך משהו להגיד לפני השינה ?" שאלה בעדינות. כיווצתי את שפתיי והסתכלתי אל הצדדים
"אני מרגיש משהו חסר" אמרתי. אמא חייכה
"הדובי שלי" המשכתי
"הוא כאן" אמא אמרה והסתובבה אחורה והביאה לי אותו. חייכתי וחיבקתי אותו קרוב לחזה שלי.
"לילה טוב אמא" אמרתי ושמתי את הדובי ליד ראשי
"לילה טוב חמודי" אמרה וליטפה את שערי הזהוב. היא קמה על רגלייה ויצאה מהחדר שאחריה היא סוגרת את הדלת. נשמתי עמוק ונרגעתי, מנורת הלילה עשתה אור מעומעם בחדר, הצרצרים נשמעו מהחלון והיה שקט דממה. הרמתי את הדובי הקטן מהכרית והסתכלתי עליו
"דובי" לחשתי. האוזן הקטנה שלו זזה מצד לצד, והוא הרים את ראשו
"לילה טוב" קולו נשמע קטן וחמוד
"אני לא רוצה לישון עכשיו" אמרתי לו והזזתי את ראשי לשלילה
"למה לא שוני ?" שאל ושילב את ידיו השמנות
"כי אני עדיין מפחד" אמרתי והתרוממתי ושמתי אותו על רגליי
"מה קרה שאתה מפחד, אתה הרי כל יום ישן בלי פחד" אמר לי הדובי
"שמעתי סיפורים על מפלצת הלילה" אמרתי והסתכלתי על השמיכה
"אתה לא צריך לפחד שוני" אמר
"כן ?" שאלתי והסתכלתי עליו
"אני איתך" ענה לי. הרמתי את הגבות הקטנות שלי
"אבל.. אתה דובי קטן" אמרתי
"אל תפחד" אמר ועיניו הבריקו
"תישן אני תמיד ער" המשיך
"אבל המפלצת תבוא"
"אם היא תבוא, היא לא תבוא לכאן יותר"
"באמת ?"
"אולי אני קטן, אבל אני יכול לעשות את זה" אמר והרים את ראשו
"אתה חבר טוב" אמרתי וחזרתי לשכב על הגב
"לילה טוב דובי" אמרתי וחייכתי אליו. דובי טיפס עליי והתקדם אלי קרוב
"לילה טוב שוני" אמר ושם את יד הפרווה שלו על עיניי. עצמי את עיניי ונרדמתי.
נרדמתי כל כך טוב, החלומות היו טובים, בהירים, חיים, לא כמו שהיו בלילה הקודם.
אבל הלילה עבר מהר, השמש הציצה מהחלון וסינוורה את העיניים שלי. פתחתי את עיניי לאט ושמתי יד עליהם. קמתי מהמיטה והסתכלתי מסביב
"דובי" אמרתי
"דובי איפה אתה ?" הרמתי את הכרית והשמיכה, אבל לא הוא לא היה שם, הסתכלתי מתחת למיטה אבל לא היה שם שום צעצוע.
"שוני תמהר צריך ללכת" אמא קראה מהמטבח
"אני בא" אמרתי. התרוממתי באיטיות והסתכלתי על החלון. פתק לבן היה מונח עליו, התקרבתי אל החלון, ולקחתי את הפתק וראיתי מה רשום בתוכו
'בלילות שבו ישנת איתי מפלצת הלילה הגיע, אני הייתי קטן ושמרתי עליך. מהיום המפלצת לא תחזור שוב וזה אומר שתישן לבד בלעדי'