ביישנית בממלכה- פרק 17

ביישנית בממלכה- פרק 17
"אני אלך אליה, כדי שאת תשארי כאן לזמן מה" ג'וש אמר אל ג'וסלין.
"ל-ל-לא זה בסדר, אני אחזור כבר לבקתה שלי" ג'וסלין התרוממה וקמה ממיטתו של ג'וש.
"את לא יכולה ללכת עכשיו, יש שוטרים רבים עכשיו שמחפשים אחרייך,לינט תדע על כך" הוא אמר.
"באמת שלחת צוות חיפוש בישבילי?" ג'וסלין חייכה.
" את חושבת שאתן לך להעלם סתם כך?" הוא שאל בנימה מופתעת.
"אני בסך הכל מטפלת פשוטה של שהאחים שלך, שגם את התפקיד הזה קיבלתי במקרה" היא אמרה.
" אם את אומרת…" הוא אמר בנימה צינית.
" סליחה?" ג'וסלין אמרה בנימה מתנשאת, היא ציפתה שהוא יחמיא לה, כמו שהוא נוהג לעשות.
" שנינו יודעים שאת יותר מזה, אז תפסיקי לפלוט שטיות" הוא אמר ונשק לג'וסלין בלחי.
ג'וש קרא למשרתות שיכינו לג'וסלין אמבטיה חמה וכותנת ליל ולאחר מכן הלך אל חדרה של לינט.

"הו ג'וש!" לינט אמרה בנימה מופתעת.
"שלום לינט" ג'וש אמר באופטימיות.
"מה אתה עושה כאן?" לינט שאלה.
"ישן איתך, אסור לי?" הוא אמר וחייך.
"הו, בטח אך לא חשבתי שתרצה בזאת דווקא עכשיו" לינט חייכה.
ג'וש ניסה לשמור על קור רוח, עמוק בתוך תוכו הוא ידע שלא מגיע ללינט
יחס שכזה ממנו, אבל הוא עשה זאת בישביל לכפות על ג'וסלין.
" ג'וש, יקירי.." לינט מלמלה.
"מה?" הוא שאל ישירות.
"אתה מתגעגע לעלמת החן הפשוטה?" היא שאלה.
"איזו עלמת חן? הכרתי הרבה בחיי עלמות-חן, אני כבר לא זוכר" הוא אמר בנימה מתנשאת.
"מ-מ-מה? לא, אני מתכוונת לג'וסלין" היא התרגזה ואז שמרה על קור רוח.
"כן, אני מתגעגע אליה, אך הבנתי שיש הרבה נשים שיעזרו לי לשכוח ממנה" הוא הכחיש.
"נשים ?!" לינט התרגזה. "למה אם אתה נמצא איתי, אני הרבה יותר טובה מכל אישה אחרת"
היא חייכה.
"טקס ההכתרה שלי יבוא בקרוב, וכשאהיה מלך אוכל להתקרב לכל פילגש שארצה.." הוא אמר בהתחכמות.
" אתה-אתה לא חייב.."לינט נרתעה.
"אני יודע שאני לא חייב, אבל אני רוצה" הוא חייך.
"יש לך כאן אותי, יש עוד מישהי בעולם שתאהב אותך כמוני?" לינט כעסה,
היא ידעה שיש מישהי כזו, או מבחינתה הייתה כזו.
לינט הסתובבה לצד השני של המיטה, כדי להסתיר את כעסה.
" מדוע אינך מרגיש את מה שאני מרגישה כלפיך?" היא שאלה.
" זה דורש זמן לינט, רגש כלפי מישהו זהו לא דבר שמופיע ברגע" הוא הכחיש,
כי הוא ידע שכלפי ג'וסלין זה היה אחרת.
"אהבת אותה, נכון?" היא ידעה את תשובתו, אך בכל זאת היא שאלה אותו.
דממה ארוכה השתחררה בניהם.
ג'וש שמע את לינט מייבבת, הוא הרגיש תחושות אשם מכיוון שכל הזמן הזה
לינט אהבה אותו, והוא לא יכל להחזיר לה כך, אך ידע שזה הגיע לה.
" לינט, את לא צריכה להיות עצובה, את אשתי בסופו של דבר!" הוא ניסה לעודד אותה.
" זה מצער להיות נשואה לאדם שלא מרגיש כלפייך כלום, אם הייתי כמו ג'וסלין.." היא אמרה.
" למה שתרצי להיות כמו ג'וסלין? הרי את שנאת אותה, האמנם תרצי להיות כמו עלמה פשוטה?" הוא שאל.
"לא, אבל אם זאת הדרך היחידה כדי שתוכל לאהוב אותי, אז הייתי מוכנה להיות כמוה." היא ניגבה את דמעותיה.
לינט הסתובבה וראתה את ג'וש נרדם. היא ידעה שבקרוב יגיע טקס ההכתרה שלו.
"אז כך מתנהג מלך? " היא גיחכה, בניסיון לעודד את עצמה.