ביישנית בממלכה-פרק 10

ביישנית בממלכה-פרק 10
ג'וסלין קראה את ההזמנה, בהזמנה היה כתוב שזה יהיה נשף מסכות,ושצריך להראות בהתאם לנשף.
אך לג'וסלין אין אפילו שמלה מפוארת אחת, היא תהתה מה היא תוכל לעשות.היא חשבה שזה יעלה לה כסף רב ולכן היא העדיפה לא ללכת לנשף.
"ג'ורג'",היא קראה למשרת המלכה."אני לא חושבת שאני אלך,תן את ההזמנה למישהו אחר".
"מדוע נערתי?" ג'ורג' שאל.
"אני לא אוכל לשלם כסף כה רב על שמלה מפוארת ומסכה שתתאים לה."
"יש בבית המלוכה,אלפי בגדים שהמלכה כבר לא צריכה, היא בטוח תסכים שתיקחי אחת" אמר ג'ורג'.
"אבל זה לא נעים לי, למה שמישהי ממעמד הבינוני תלבש לבוש שמלכה לבשה אותו?" שאלה ג'וסלין.
"וואו אני מותש ממך ומהשאלות שלך,אני עובד אצל המלכה כבר זמן רב, אני אשאל אותה כשהיא תחזור,יש זמן לנשף הוא יהיה רק שבוע הבא.

***
עבר יום, והמלכה חזרה.ג'וסלין הייתה בלימודי הברית החדשה, כל הנערות תהו איך זה לעבוד בבית המלכה, ואיך הנסיך ג'וש נראה במציאות. ואילו ג'וסלין הגיבה באופן באנאלי לחלוטין.היא טוענת שהיא בסך הכל משחקת עם הילדים של המלכה ולא מעבר לזה.
מכיוון שהבית ספר מלא בבנות מהמעמד הגבוה-בינוני, ישנם נערות שקיבלו הזמנה.אחת מהן היא "חברתה" ויוילט.
ויוילט תמיד אהבה להציק לג'וסלין.אך מכיוון שלג'וסלין היה איפוק וסבלנות רבה מידי, היא התייאשה מלהציק לה.
ויוילט לא ידעה תחילה שג'וסלין הוזמנה לנשף,אך בגלל השמועות הרבות היא כבר ידעה זאת.
"מה את תלבשי ג'וסלין" היא שאלה את ג'וסלין בזמן השיעור.
"זה לא עניינך" אמרה לה ג'וסלין.
"זה באמת לא ענייני, כי אני יודעת שמה שתלבשי זה שק תפוח אדמה" ויוילט צחקה עם חברותיה.
ג'וסלין התמקדה בשיעור."את צודקת לגמרי, אני אלבש שמלת תפוחי אדמה,עם מסכת קליפת תפוח אדמה תואמת".
ויולט צחקה בקול כלכך רם עד שהיא נענשה,וקיבלה ריתוק לנקות בכל יום את בית המנזר, במשך שבועיים.
ג'וסלין הגיע לעבודתה על ידי הכרכה.היא חשבה שזה היה נחמד יותר אם היא הייתה פשוט מאמצת לעצמה
סוס ופשוט מגיעה לטירה בעצמה, במקום לנהל שיחות עם נהגים מטורפים.
היא הגיעה והמציאה משחק חדש, כרגיל לארבעת האחים.
ג'וסלין ראתה שהשמיים קצת אפרוריים.ג'ורג' המשרת הגיע ואמר "ג'וסלין,יהיה לכם קר בחוץ היכנסו פנימה." היא שיחקה עם הילדים בקולות של דמיות.
אך לינט וג'וש שמעו אותם ואת הרעשים וזה הפריע ללינט מאוד בהכנות למסיבת האירוסין,למרות שאת ההכנות הם עשו בקומה הגבוהה ביותר בטירה,ואילו ג'וסלין וארבעת האחים שיחקו בקומה התחתונה ביותר,לינט ירדה כל פעם במדרגות והתלוננה שהם מרעישים,עד שלגוסלין נמאס "את כלכך רוצה שקט את יכולה ללכת לחצר והתרטב שם ביחד עם בעלך לעתיד בשביל ההכנות הארורות שלכם למסיבה הזו" אמרה ג'וסלין,היא הייתה בהלם שזה מה שיצא מפיה."סלחי לי לינט, לא התכוונתי להגיד זאת" היא אמרה במלמול.
"הו בעוד איך התכוונת להגיד זאת!" צעקה לינט.ארבעת האחים נבהלו מהמהומה,עד שהם עלו לקומה העליונה בשביל לשחק עם ג'וש.
לינט התעצבנה ודחפה את ג'וסלין מהדלת האחורית כשירד גשם עצום על הממלכה."ואל תחזרי לעולם" לינט אמרה וסגרה את שתי הדלתות האחוריות של הטירה.
ג'וסלין חשבה שלינט מטורפת לגמרי,היא ניסתה להתמודד עם הקור העז,והחלה ללכת בשביל לחפש כרכרה שתחזיר אותה לביתה.
ג'ורג' השרת היה בהלם, הוא לא האמין שהמלכה אישרה שהבן שלה יתחתן עם מטורפת שכזו.אך הוא לא יכל לנקוט דעה מפני שלינט הייתה דואגת לפיתוריו באופן המיידי.
ארבעת האחים חשבו שהיא רק צוחקת,אך בזמן הזה הם גם קצת שיחקו עם ג'וש ושמחו להם.ג'וש היה מודאג ותהה למה השקט הזה ואיפה ג'וסלין.
לינט ענתה "היא הלכה, היא קיללה אותי והתווכחה איתי ובסוף היא התעצבנה והלכה,אמרתי לה להישאר קצת עד שירד הגשם אבל היא התעקשה".ג'ורג' היה בהלם לחלוטין, הוא עמד להגיד את האמת אך לינט לחשה לו שהיא תדאג לפיטוריו.
"טוב אני אנסה למצוא אותה, היא עלולה לחטוף צינון אם היא לא תחזור הנה" ג'וש אמר.
"אבל יהיה לך קר אם תלך" לינט אמרה. ג'וש התעלם ממילותייה של לינט,הוא יצא מהדלתות האחוריות של הטירה וחיפש את ג'וסלין.
"ג'וסלין,ג'וסלין, איפה את?" ג'וסלין עמדה להיכנס לכרכרה וראתה את ג'וש קורא לה."אני כאן, אבל אני עוד מעט הולכת" היא ענתה.
ג'וש הושיט את המעיל החם והיוקרתי שהיה לו ושם אותו על ג'וסלין."קחי את תצטנני".
הנהג שהיה בכרכרה היה בהלם מהמקרה, שבו הנסיך בעצמו פנה לפשוטת עם והציעה לה את המעיל היוקרתי שלו.
ג'וסלין לבשה את המעיל החם.וג'וש נכנס אל הכרכרה והוביל אותה בחזרה לביתה.
"את צריכה להבין, לינט היא קצת היסטרית אבל עמוק בפנים היא בן אדם טוב" הוא אמר והמשיך בדבריו "אני מצטער על המקרה הזה,ואני גם חייב לך הצטעריות רבות, על המקרה של אחותי, אני יודע שלא הפלת אותה.ואני מצטער שלא שמתי לב שרבת עם לינט ושלינט צעקה עלייך" הוא אמר בהצטערות רבה.
"זה בסדר הנסיך,יש עליך עומס רב ותפקיד להיות יורש העצר,אתה עוד מעט נישא למישהי שתשלוט ביחד איתך את הממלכה.זו אחראיות גדולה מאוד,ואתה לא צריך לבזבז אותה על נערה כמוני,אני רק פשוטת עם מהמעמד הבינוני שנועדה רק להשיב שמחה לאחייך על מנת שאמה תשלם את המיסים, אני כלום לעומתך ולעומת לינט,אז אל תיתייחס אלי יותר מידי.אלה דברים בנאלים שקורים בממלכה בין עובד למעביד,אבל בסוף זה יסתדר".ג'וש ליווה את ג'וסלין אל ביתה.
–
לינט הייתה מודאגת בטירה,מפני שהיא לא יכלה לערוך את ההכנות בלעדיו.
"נו איפה הוא ג'ורג' תקרא לשומרים שיחזירו אותו!" אמרה לינט.
"תחכי בסבלנות נערתי, הוא בקרוב יגיע" אמר ג'ורג'.
"מי פה מחלק הוראות?" שאלה לינט.
ג'ורג' אמר "את נערתי".
"ומי מקבל פקודות?" שאלה לינט.
"הבנתי את המסר,אבל זו הבעיה שלך שסילקת את לינט בקור הזה, היא עלולה לחטוף מחלה שלבסוף תדביק אותך" ג'ורג' אמר בחיוך.
"אז אני אדאג שהיא לא תעבוד כאן יותר" ענתה לינט.
"אבל מלכתך לא תקשיב לך" ג'ורג' חייך.
"ג'ורג', עוד מילה אחת ממך ואני אדאג שגם אתה תסולק בקור הזה" צעקה לינט.
"אתה חושב שאני נהנת מכך שהוא נמצא איתה?לבד?במקום לערוך איתי את ההכנות במסיבת האירוסין?"
"אתה חושב שאני לא מרגישה כלפיו כלום?שזה קצת יותר מנישואים פוליטים?שתכננתי את זה מהרגע הראשון?ועכשיו,עכשיו אני רואה אותו איתה,זה הורג אותי דווקא לקראת היום המושלם בחיי, באה נערה מושלמת ותמימה שחייבת לחטוף האהוב שלי" אמרה לינט ובכנות לג'ורג'.
"עלמתי, לעולם לא חשבתי שהרגשת כך,אך יש בינך לבין הנערה דבר משותף"
"מהו?" שאלה לינט בתקווה שזה המראה.
"שניכן שואלות הרבה שאלות " אמר ג'ורג'.
לינט גילגלה את עיניה.
"את צריכה להירגע, אם את רוצה להתעלות על הנערה תתחילי בכך שאת לא תוקפת אותה או צועקת עליה,את צריכה להיות רגועה יותר,וחוץ מזה מעין לך בכלל אם הוא מרגיש כלפיה משהו?הנערה הגיעה רק מלפני שבוע-ימים. אהבה הוא לא דבר שקורה כלכך מהר,ואני אומר לך זאת מניסיון."
לינט אמרה,"יש דבר כזה אהבה ממבט ראשון,וזה יכול לקרות במקרה שלה".
"אלה שטיות, הוא פשוט ליווה אותה בקור הזה, כי זה דבר נכון מצפונית, הוא היה עושה זאת לכל אישה, את מכירה אותו הוא ג'טלמן". ענה ג'ורג'
"אז למה הוא מדבר איתה כל הזמן ומציג אותה בפני החברים שלו?"הוא לא עשה זאת עם שאר המשרתות." שאלה לינט באובסיסביות.
"כי הוא יודע שחבריו מעדיפים לדבר עם נערות צעירות מאשר עם משרתות זקנות שרק רוצות להרוויח כסף בשביל לפרנס את ילדיהן."
"הוא היה עושה אותו דבר עם כל נערה בגילה,וגם איתך,עכשיו את מוכנה להירגע?" שאל ג'ורג'.
"כן..אני מוכנה, אבל אם הוא לא חוזר בעוד כשעה אני קוראת לשומרים, ויפה מאוד ג'ורג' הרשמת אותי לטובה, אילו היה לי שכל כמו שלך הייתי בונה לעצמי שלוש ממלכות."
"תודה אני חושב, אבל זו הפעם האחרונה שאת מתישה אותי נערתי" אמר ג'ורג'.
–