ביישנית בממלכה- פרק 4

"אני לא מבינה! איפה האיש בעל הקול העלמוני שדיבר איתי? לאן הוא נעלם?" אמרה ג'וסלין.
ג'וסלין הסתובבה למרות שזה מנע מרצונו של אותו האיש עם הקול העלמוני.
"הייתי אמורה לחכות…רק קצת..אולי אנחנו מדברים עוד,אויש! ,סקרנית וחסרת סבלנות שכמותי
לעאזאזל!" מלמלה לעצמה ג'וסלין.
ג'וסלין חזרה לתור המיסים שהקביל לכיסא המלכה, היכן שקריסטאן נמצאת, מתוך מחשבה שאולי היא דואגת לה. היא ראתה את אמה צועקת בקולי קולות עם המלכה ולא הבינה מדוע.
קריסטאן צעקה "אני אשלם לך מחר,אני מבטיחה מלכתי,פשוט אין לי מספיק להיום!"
"כך אמרת גם בחודש הקודם,והחוב שלך גדל וגדל כריסטאנה" אמרה המלכה.
"מלכתי,עלייך להבין אנחנו במצב כלכלי נמוך כרגע והמיסים עולים ועולים זה מאוד קשה להשלים את פערי המיסים הללו" אמרה קריסטאן בקול חוששני ונמוך.
"שומרים!" קראה המלכה בקול מאיים.
"לא מלכתי מה את עושה?! אני אשתדל לשלם את המיסים,אני אמכור את הבית אני אעשה הכל רק אל תקראי לשומרים!"אמרה קריסטאן כשפניה נהיו מבהולות.
הגיעו כשניי שומרים שניהם היו חסונים בעלי מעטפת כבדה ממתכת.
הם הרימו את קריסטאן בחוזקה.
ג'וסלין נבהלה,"עזבו את אמא שלי,עזבו אותה!" אך לא שמעו את קולה החלש,מפני שהיא התביישה לעזור אומץ ולהתעמת מול המלכה.היא לקחה שתיי נשימות עמוקות וצעקה שוב.
"עזבו את אמי,אני אשלם במקום" ג'וסלין ראתה איש אחד המחזיק באולר קטנטן.
היא ניגשה אליו "אדוני אפשר את הסכין?" האיש הנהן והיא לקחה אותו.
ג'וסלין הלכה והגיעה סמוך למדרגות כיסא המלכה."מלכתי,אני אשלם לך בשערי,ממנו תוכלי להרכיב מספר פאות יפות שיספקו את טעמך"."בכל פעם ששערי יצמח אשלם לך בו אפילו שזה יגזול מיופי הדל ,רק אל תענישי את אימי" בכתה ג'וסלין.
המלכה הביטה בג'וסלין במבט מסוקרן."שומרים,עזבו את העלמה!" ציוותה המלכה.
כולם הביטו ותהו מה יקרה לאם ולבת מתוך אמפטיה ודאגה.השומרים הרפו באחיזתם את קריסטיאן.
המלכה אמרה,"מדוע אף פעם לא ראיתי אותך נערתי,מה הוא שמך?"
"ג'וסלנה אקסיל פייטרה,או בקיצור ג'וסלין" אמרה ג'וסלין בקול נחוש.
"שערך ארוך מאוד,האם את באמת רוצה לוותר עליו? "שאלה המלכה.
"אם זה מה שיועיל לאמי לשילום המיסים אעשה הכל למענה" אמרה ג'וסלין.
"את נערה נאמנה וטובה מאוד,וכמובן שאי אפשר להתעלם מתווי פנייך"
אמרה המלכה בהתרשמות והחזיקה את הסנטר העדין של ג'וסלין.
"לא חושבת כך מלכתי,אך תודה על מחמאה הזו" השיבה ג'וסלין בלחיים סמוקות.
ג'וסלין לקחה את האולר ועמדה לחתוך את שערה.
"חכי רגע נערה, לא צוויתי עלייך לחתוך את שערך" אמרה המלכה.
"וגם אם היית עומדת לעשות זאת לא הייתי מסכימה!" צעקה קריסטאן.
"אבל המיסים.." אמרה ג'וסלין בקול מבולבל.
"את תשלמי לי בדרך אחרת את המיסים של אמך" אמרה המלכה בקול מלא ביטחון.
"איך?" שאלה קריסטאן.
קריסטאן הייתה מלאת מחשבות,היא לא חשבה שהיום שלה יהיה גרוע יותר מהיום.
לא מספיק היא הושפלה וכל הממלכה יודעת שהיא ומשפחה במצב כלכלי נמוך מהרגיל.
אלא עכשיו הבת שלה משלמת את המיסים במקומה.היא רצתה לקבור את עצמה במקום.