אישה מבוגרת נורא- חלק ניסיוני ראשון
אישה זקנה קטנה יושבת בספסל בין בניינים, מדפדפת באלבום תמונות אלקטרוני. לפתע מבחינה האישה בתמונה מילדותה "הייתי ילדה מהממת" אומרת האישה תוך כדי שהיא צוחקת צחוק מקסים.
ופתאום מופיע אישה בשנות העשרים המאוחרות שלה, ומסתכלת על הבניינים ברחוב, ונראה כי היא הלכה קצת לאיבוד. מבחינה האישה הצעירה באישה המבוגרת עם האלבום האלקטרוני, "סליחה, את יודעת אולי איפה זה בוגרשוב 43? שואלת האישה הצעירה בהיסוס, כאילו במחשבה של איך אישה כזו מבוגרת תדע להגיד לה איפה זה רחוב מסוים, הרי בטח אפילו לא יודעת את שמה. האישה המבוגרת עונה לאישה הצעירה, "איך אינך יודעת היכן זה רחוב בוגרשוב 43, הרי הוא ביתך. מבולבלת נורא הצעירה, לא מבינה למה המבוגרת מתכוונת, הרי זו פעם ראשונה שלה באזור, לפתע מבחינה האישה הצעירה בתמונה שלה עצמה, אצל האלבום האלקטרוני של המבוגרת. "מזה התמונה הזו? מהיכן יש לך את התמונה הזו?" שואלת בכעס הצעירה הרי לא מכירה את האישה המבוגרת כלל, עונה לה בביטחון המבוגרת, "מה זאת אומרת? זו אני בשנות העשרים המאוחרות שלי, איזה כוסית הייתי אה?" אומרת המבוגרת בחיוך, האישה הצעירה כולה כועסת ומבולבלת, "לא, לא, זו אני בתמונה, מה זה אמור להיות, מה אני בפספוסים? מזה השטויות האלה". "מה זאת אומרת מזה השטויות האלה אביגיל". אומרת המבוגרת, אביגיל מסתכלת על האישה המבוגרת באי הבנה מוחלט, ואומרת לה האישה המבוגרת "הרי אני, את" "מה?" שואלת אביגיל בתדהמה.
"אביגיל, אביגיל", גבר בשנות השלושים לחיו, מנסה להעיר את אביגיל ממיטתם המשותפת, ואביגיל מסרבת לקום. "את תאחרי לעבודה, קומי הכנתי קפה, נו" אומר הגבר תוך כדי שהוא מתלבש לצאת מהבית. "אביגיל??" "אני קמה, אבי, למען השם, אני קמה!" אומרת אביגיל לגבר שלה, בן זוגה העונה לשם אבי. אביגיל קמה, ואבי ניגש למטבח וחוזר לחדר השינה בזריזות עם ספל הקפה שהכין לאביגיל, "אתה פשוט לא מבין, אין חלום הזוי היה לי". אומרת אביגיל לאבי. "חלמתי שאני מחפשת דירה בתל אביב, כאילו מה קשור? ופתאום אני רואה…. "מאמי אני חייב לעוף", אומר אבי. סורי שאני קוטע אותך, אבל אני אחזור היום מוקדם מהעבודה, תספרי לי אז? אני מבטיח להקשיב". אומר אבי. "זה יהיה שינוי, אתה תקשיב" אומרת אביגיל בצחוק, "חחחח" אומר אבי, "טוב אני עף", אבי מעיף נשיקה לאביגיל ויוצא מהבית.
תגובות (0)