אגדה מודרנית- פרק 2 ♣
סוף סוף. הצלצול הגואל הגיע! נגמרו הלימודים!!! לא שנת הלימודים, זה מחר, אבל בינתיים, צריך להתארגן לנשף הסיום שיש היום בערב! אני וג'ן מתארגנות ביחד ויוצאות לשופינג! מסיבה מהסרטים!
"אתם באות הערב לנשף סיום?" שאל אותנו ג'ון כשיצאנו מהכיתה. "כן, ברור. מה אתה לא?" ענינו אני וג'ן כמעט ביחד. "כן, אני בא, אבל… אתן בטוחות שאני אמצא עם עם מי לרקוד?" נו באמת. הוא כזה חתיך! אם הוא לא היה ב'חבורה' שלי ושל ג'ן כבר ממזמן היינו זוג. יש לו שיער בסגנון שטני כזה, עיניים חום- ירוק- דבש כאלו, אני מתה עליו! "אתה יכול לרקוד עם רייבן! רואים לגמרי שהיא דלוקה עליך…" ג'ן אמרה בדיוק לאחר שרייבן עברה לידנו בריצה. "כולם אומרים שהיא טומבוי…. לא ככה?" ג'ון אמר בחצי אמירה חצי שאלה שכזו. "אני דיברתי איתה לא מזמן, והאמת שהיא בחורה די נחמדה, היא כן אוהבת בנים, אבל פשוט לא מחבבת את כל הקטע של ה'להתאפר, שמלות, עקבים וזה'. גם לי הייתה תקופה כזאת." ג'ן אמרה לפתע. לא ידעתי שהיא כזאת מקושרת בשכבה. "וחוץ מזה, יש מלא בנות בשכבה שהיו מתות לרקוד איתך, אז תנחת, מתוק." אמרתי בזלזול. לפתע אנני הצטרפה לשיחה כאילו הייתה שותפה לכל אורכה. "ועם מי אתן הולכות? אני הולכת עם דן" האמת שדן די חמוד. הוא בא לאמריקה מארגנטינה. יש לו מבטא מתוק כזה, והוא נראה טוב. אבל על השאלה של אנני לא יכולתי לענות. אולי אני אלך עם טובי? הוא ניראה מעולה שבמעולים, ובטוח לאף בת אין מספיק בטחון בשביל להזמין אותו. טוב, מקסימום אני אאלתר משהו.
הגעתי הבייתה ומצאתי את טומי על הרצפה. "טומי?! טומי?!" נבהלתי כל כך. "אמא אבא אתם בבית?!" התקשרתי ל911 "הלו?" הם ענו כל כך ברוגע… איך אפשר להיות רגועים עכשיו?! "שלום אני צריכה עכשיו אמבולנס למאליבו! אחותי היא…היא.. היא לא מגיבה לכלום!"
שפכתי עליה מים מהר והיא התעוררה. "מה יש לך?! את מטורפת?! את רוצה שאני אחנק מזה?! סך הכל ישנתי!!" היא נבהלה מהמים, וצעקה המון. "באמצע הסלון? מי נרדם באמצע הסלון?"
אמרתי עדיין לא רגועה לגמרי. לפחות הפסקתי לצעוק.
"אני… כנראה קבלתי מכה והפלתי או משהו… תרגעי!" היא גם הספיקה להרגע.
טומי היא אחותי הקטנה..היא לבקנית, ככה שהיא בלונדינית לגמרי ויש לה עיניים תכלת בהירות בהירות. היא כזאת יפה. היא בכיתה ז', והיא כל הזמן משוויצה שהיא היחידה בכיתה שאין לה חצ'קונים. היא בין המקובלות.
———————————~בינתיים בממלכה ביקום מקביל~————————
"נסיכה? אנחנו צריכות למדוד היום שמלות להכתרה. ומיד לאח רמכן יש לך שיעור מנהיגות עם אנג'לינה ואליסון. הן ילמדו אותך איך להיות מלכה. מתי תתפני?" זאת לינאה. המשרתת החדשה שלי. ראש המשרתים, מדלן, הסביר לי שהיא באה מבית מפוקפק ושעליי להשתדל לא ליצור שיח רב עימה. "מיד אחרי ארוחת הבוקר." עניתי בחשש, אך לא הפגנתי זאת. הבעת פניה נהפכה לא מרוצה. לינאה הסתובבה ויצאה. צעדתי צעדים קטנים אל חדר האוכל העצום של הארמון, והצצתי למטבח, להביט מה מתבשל.
"אמממ, טוסט נקניק, ו… וסלט. זהו להבוקר" רציתי יותר, אך אסור לחמוד באוכל. אפילו בארמון. סיימתי את המנה, כמעט במלואה, ונגשתי לחדר התופרות. פתחתי את הדלת במקצת, אך ששמעתי שנושא שיחתם של התופרות הוא אני. קרבתי את אוזני לפתח, והסכתתי. "היא אינה יודעת להיות נסיכה כלל." שמעתי את סלי.
"אך לצה צעירה כמותה, תרים ממלכה על שתי כפות ידיה?" גם את דבי שמעתי.
"היא אולי תדרוך על הממלכה בשתי כפות רגליה…" זאת לינאה. אחריה נשמעו צחקוקים.
ברגע זה נכנסתי. "איך אתם מעזות?! שאני לא אדע להרים ממלכה? מדוע אינכן חושבות שאני מתאימה להנהיג?" צעקתי בגסות רוח ויצאתי מהחדר במהירות. שמעתי אותן צועקות אחריי "איימי! איימי! זוהי לא כוונתנו" רצתי במהירות לחדרי והשתמשתי במנעול החירום.
הלוואי שהייתי מסוגלת לחיות חיים של נערה רגילה.
————————~חזרה למאליבו~—————————————————-
"תודה שהסעת אותנו לקניון אמא! אני הולכת מפה ישר לנשף אז אני אראה אותך רק בלילה. ביי!" אמי נופפה לי לשלום ואני וג'ן יצאנו מהמכונית. ישר נכנסו לראלף לורן (יש לנו תקציב (למי שמכירה את החנות) לקנות שמלות, עקבים ותיקים. יש שמה הכל.
אחרי הרבה מדידות, 'תצוגות' והתלבטיות יצאנו כל אחת עם זוג עקבים, שמלה, ותיק. נשאר לנו די הבה זמן, אז החלטנו לשבת במוזס. ומי היה שם , אם לא טובי. ראיתי אותו יושב עם כמה חברים שלו. כנראה שג'ן לא הבחינה בו. היא ישבה עם גבה מופנה לשולחן שלהם.
אחרי שהזמנתי, חיכיתי שג'ן תלך לשירותים. וקמתי לטובי. די חששתי וכנראה שנפלתי על איזה מלצרית ששפכה עליו קולה. "את מטומטמת או משהו?!" הוא קם וצעק על המלצרית.
"אני מצטערת, אתה תקבל פיצוי." היא נראתה מפוחדת. נגשתי אליו תמימה ביותר. "היי טובי אני מצטערת, אני גרמתי לזה לקרות. חשבתי שאולי תרצה ללכת איתי לנ-" הוא לא נתן לי לסיים.
"את עשית את זה? אדיוטית." הוא אמר והלך. כל החבורה שלו הלכה אחריו. היו שם בערך את כל השווים של השכבה. הלוואי והיו לי חיי אחרים.
תגובות (4)
תמשיכי!!!
מושלם!! תמשיכייי (:
תמשיכייי
הרעיון של הסיפור, כ"כ אבל כ"כ מדהים!
הכתיבה שלך גם מאוד מעניינת ונחמדה 3":
הייתי מציע לך לנסות לפרט קצת יותר לדוגמא: "הגעתי הביתה ומצאתי את טומי על הרצפה"
במקום "הגעתי הביתה" יכולת לפרט קצת תדרך שבא היא הלכה מן הבצפר לבית ובה היא חשפה את כל הפרטים "על מי כדי לה להזמין לנשף"
או לא רק בזה…אלא בקטעים הכי קטנים…כמו לפרט את המסדרון בו הם עוברים, את המחשבות המתרוצצות לנסיכה בראשה כאשר היא אוכלת, או שכאשר היא מוצאת את טומי על הרצפה אז אפשר היה להוסיף תיאור של הסלון .
טוב….אני לא אחפור XD נראלי הבנת את העיקר..
תנסי יותר לפרט ולהוסיף תיאורים למקומות בהם הם נמצאים ולסביבה *אפילו לדברים הכי קטנים שאולי בענייך הם נראים לא חשובים* זה גורם יותר להיכנס לסיפור ולדמיין את הסיפור יותר בכיף :)
אני מאווווווד מקווה שתמשיכי ^-^ מאוד אהבתי..מחכה בקוצר רוח להמשך *^* B.P