סופו של הנער הלוחם
בכל לילה הוא מגיע. בכל לילה זה קורה לי מחדש. אני מתעוררת משינה, מסויטת, ומבחינה בהם – ביצורים מזוויעים וגועליים, זוחלים לעברי, שולחים אלי ידיים חיוורות ודביקות. הם קוראים לי – "מיכל… באנו לקחת אותך…"
ואז הוא מגיע. כל לילה הוא מגיע. הוא נופל אלי למיטה, ישר מהתקרה. הוא נער, בן גילי, לפחות נראה כמו נער, עם גוף עצום בגודלו ועמוס שרירי ענק. אבל הפנים שלו כל כך צעירות, וכל כך עצובות… עיניים כחולות שנראות כאילו בכל רגע יזילו המון דמעות.
הוא מרגיע אותי, ומביט בי בעיניים העצובות הללו, ואז הוא מסתובב, מפנה לי את הגב, והולם באגרופיו ביצורים המזוויעים. הוא מוחץ אותם והם הופכים לעיסה מבחילה. ואז אני מתעוררת. חושך, דממה, ואני מבינה שזה היה הכול חלום. ואז אני שוב נרדמת.
נראה לי שמשהו קרה לו. בלילות האחרונים הוא נחלש. או שהיצורים התחזקו. אני ממש רואה איך קשה לו יותר לנצח אותם. הוא כולו מזיע ונאנק כשהוא נאבק בהם.
בלילה האחרון זה קרה – היצורים ניצחו. הם הצליחו לשבור אותו. זה התחיל כרגיל – היצורים באו, זוחלים לעברי. והוא, כרגיל, נפל אל המיטה. וכרגיל, הוא יצא להילחם בהם. אבל כשהוא הניף את זרועו העצומה כדי לחבוט בהם, הם שלחו את הידיים החיוורות ותפסו את הזרוע, ומנעו ממנו להניף את החבטה. הוא נאבק להשתחרר, אבל הם עטפו אותו במלא ידיים חיוורות ודביקות, ועטפו אותו בחומר שמנוני ומגעיל. לרגע המבטים שלו ושלי הצטלבו, וראיתי את הדמעות זולגות מעיניו. ואז הוא אמר – "אני נכנע. קחו אותי ותעזבו אותה." אחד היצורים ענה – "אתה מבין את המשמעות של זה? אתה מוכן להקריב את עצמך בשבילה?" והוא הנהן. כל הזמן מבטו היה עלי. ואז הם כבר כיסו את כל הגוף שלו בחומר השמנוני שלהם, ולבסוף מילאו לו את הראש בחומר הזה, והוא הפך לדמות אדם מצופה שומן. אחד היצורים המבחילים חייך לעברי, והעמיס אותו על כתפו, כאילו הוא היה שק תפוחי אדמה, והם כולם יצאו דרך החלון.
עכשיו כל לילה עובר לי בשקט. אין יותר סיוטים. היצורים לא באים. אבל אני עצובה. אני יודעת שהוא עשה משהו נוראי כדי שאני אוכל לישון בשקט, ואני מרגישה שאני חייבת להציל אותו. אין לי מושג איפה הוא נמצא, אבל אני מתכוונת לגלות. כל לילה לפני השינה אני אומרת בשקט – "אני מבטלת את ההקרבה שלו. אני מקריבה את עצמי. בואו וקחו אותי." והם לא באים. אבל כל לילה יש לי את התקווה, שאולי הלילה זה יקרה. אני מוכנה שהם יבואו לקחת אותי. אם זה אומר שהם ייקחו אותי למקום שבו הוא נמצא. אני מוכנה לסבול ביחד אתו.
תגובות (1)
אני אהבתי את הסיפור מאוד:)
תמשיכי לכתוב סיפורים!!!