מעשיות על גמדים וענקים – מעשייה ראשונה הענק ותפוח הזהב

בכפר אחד לא גדול חיו להם גמדים וענקים.
בחלק הדרומי של הכפר עמד לו מגדל גבוה עם המון קומות ובכל קומה גר גמד.
ובחלק הצפוני חיו להם הענקים בארמונות גדולים וגבוהים.
הענקים והגמדים לפעמים הסתדרו ולפעמים קצת פחות.
הגיע תחילתו של האביב העצים החלו לפרוח והגמדים היו מאושרים שהעצים גדלים,הפרחים מלבלבים ויהיה להם השנה יותר פירות מתמיד.
היה לגמדים עצי דובדבן ועצי תפוחים גם אפרסקים ושזיפים ובשכונת הגמדים היתה פריחה ושגשוג.
לרוע המזל בשכונת הענקים גדל לו רק עץ אחד בודד שלא הביא פרי.
לכן הענקים נאלצו להסתפק בפת לחם עם חלב.
בין שכונת הגמדים לבין שכונת הענקים עמד לו יער סבוך ומלא עצים.
הגמדים מאוד נהנו לטייל שם,לקטוף פטריות,לראות קצת חיות וליהנות מהאווירה.
בפינה אחת של היער עמד לו עץ תפוחים,אבל לא סתם עץ תפוחים,אלו היו תפוחים מזהב.
העץ הזה היה שייך לגמדים בגלל סיפור עתיק וישן שעבר מדורי דורות.
הסיפור מספר שגמד אחד זקן מצא את עץ התפוחים בתקופה של בצורת הוא קטף את התפוחים ושסיים חזר הגמד לביתו.
שהגיע ראה הגמד שפע של פרחים ועצים התמלאו בכל חצרו.
כי בתפוחים יש קסם כל מי שקוטף אותם זוכה לשפע כל ימי חייו,מאז כל שנה שעץ התפוחים גדל כל גמד קוטף לו תפוח ולכן העצים מלבלבים ופורחים.
יום אחד שקמו הגמדים לקטוף את הפירות שגדלו על העצים הלך ננסון לראות מה מצבו של עץ התפוחים, בדיוק באותו הזמן ובאותה השעה טייל ביער ענק גדול ועצבני.
שהגיע ננסון לעץ התפוחים נרגש היה לראות שהעץ פורח ועליו שפע של תפוחים זהובים ונוצצים.
מרוב התרגשות צעק ננסון וקרא:
"גמדים,גמדים בואו העץ פורח ועליו שפע של תפוחים זהובים קדימה נקטוף!"
לפתע שמע הענק ברוש את קריאתו של ננסון וחשב בליבו:
"לא ייתכן שיש לגמדים הקטנים והננסים האלה עץ תפוחים מזהב???"
הלך ברוש והסתתר מאחורי עץ גבוה שלא ממש הצליח לחסות את כל גודלו.
ברוש לא האמין למראה עיניו שפע של גמדים מטפסים על העץ וקוטפים תפוחים מזהב!
ניגש ברוש וצעק:"לכו גמדים חצופים העץ הזה לא שייך רק לכם!"
הגמדים כל כך נבהלו מברוש הגדול והענקי הם הפילו את התפוחים על האדמה וברחו.
ברוש אסף את כל התפוחים שהיו על האדמה והלך להראות לשאר הענקים.
שהגיע ברוש אל הכפר היה קשה לו לזהות את ביתו כל הכפר התמלא בשפע של עצים ,פירות מכל טוב פורחים בכל מקום והענקים המאושרים קוטפים בלי סוף את הפירות שגדלו בין רגע בכל הכפר.
ברוש הבין שכנראה אלו התפוחים מזהב הוא סיפר לחבריו וכעבור שעה קלה העץ היה ללא תפוחים כי הענקים קטפו את כולו.
רק תפוח אחד בודד נשאר על העץ ולא נפל.
מכיוון שקטפו הענקים את כל התפוחים לגמדים לא נישאר והכפר שלהם היה עלוב ללא עצים פורחים ללא פירות מובחרים ולגמדים לא היה מה לאכול.
ביום רביעי בבוקר קמו כל הגמדים והתכנסו לאסיפה.
אמר ליריסון:"אנחנו לא יכולים לשרוד ללא עצים"
אמר דלסון:"הילדים שלי מודאגים כי בלי פירות אנחנו לא מסתדרים"
כל אחד דיבר וסיפר את מה שהוא מרגיש עד שאמר קטילסון:
"נכון אין לנו כרגע מה לאכול אבל תחשבו שהענקים חיו להם כל השנים ללא אוכל בגלל שרק אצלנו גדלו העצים,פרחו הפרחים והבשילו הפירות.
לפחות יש להם עכשיו פירות ואוכל"
פתאום נכנס לחדר גמדסון מתנשם ומתנשף ואחרי מספר דקות שנירגע מאט הוא אמר:
"אתם לא מאמינים על עץ התפוחים נשאר תפוח אחד זהוב אולי הוא יספיק בשביל לתת את קסמו ולגרום לכפר לחזור להיות פורח"
כל הגמדים קמו על רגליהם ויצאו בתהלוכה לכיוון עץ התפוחים הזהוב.
פתאום ראו את בוגי הענק חוזר לביתו עם תפוח אחד בידו.
"היי בוגי עצור!" קראו הגמדים
בוגי נעצר הביט בהם ושאל:"מה אתם רוצים מימני?"
הגמדים הרימו את ראשם כדי להרגיש בגובהו של בוגי ואמרו:
"אתה יכול להביא לנו את התפוח זהב שבידך?"
"ולמה אני צריך לתת לכם אותו?"שאל בוגי בסקרנות.
"בגלל שלא היינו צריכים לתת לכם לשרוד כל החיים מפת לכם וחלב היינו צריכים להתחלק איתכם בתפוחים הזהובים כדי שגם לכם יהיה מה לאכול,אבל עכשיו בגלל שלקחתם את כל התפוחים לנו אין מה לאכול ומכיוון שנשאר תפוח אחרון על העץ חשבנו שאולי הוא יוכל לעזור לנו"
בוגי הקשיב וחשב קצת הוא לא ידע מה לומר הוא הסתכל על הגמדים וחמלה הייתה בליבו הוא לא יכל ללכת ולהשאיר אותם רעבים הוא ירד על הברכיים התכופף לגמדים והגיש להם את התפוח זהב האחרון.

עברו השנים והעץ נתן פירות חצי מהעץ הגמדים קטפו והענקים קטפו את החצי השני וככה שני הצדדים נהנו ממה שהעץ נותן.
אך בוגי היה כבר זקן הוא יישב בביתו ולא היה לו כוח לקטוף תפוחים ולכן הגינה שלו הייתה עלובה ללא צמחייה וללא פירות.
הגמדים לא שחכו לבוגי את מה שהוא עשה למענם הם לקחו סלסילה מקש מילאו אותה בתפוחים זהובים הלכו לביתו דפקו על הדלת וחיכו.
בוגי התקשה ללכת לכן לקח לו כמה דקות עד שהגיע לדלת ופתח אותה.
בוגי הופתע לראות את הגמדים עומדים בדלת,הוא הכניס אותם לביתו והגמדים נתנו לו את הסלסילה ואמרו:
"זה בשבילך על זה שלפני המון שנים וויתרת לנו על התפוח זהב האחרון שנשאר אז הנה לך סלסילה מלאה תפוחים כדי שהחצר שלך תפרח ושפע של פירות יגדלו בחצרך."
שהלכו הענקים בוגי היה כל כך שמח וכעבור שעות אחדות הגינה שלו הייתה מלאה עצים ושפע של פירות גדלו לבוגי בגינה.
כך ניגמר לו הסיפור, הענקים מרוצים, הגמדים מרוצים ועץ התפוחים, אתם שואלים מה איתו?
הוא נעלם, העץ כבר לא גדל ולא הביא פירות.
אולי הוא הלך לשרת אחרים ואולי הוא פשוט ראה שכבר יש בין הגמדים והענקים נתינה וויתור.