מסיפוריו המעניינים מאוד של אדון ביל חלק 2

ובכן אדון ביל, שנמשיך מאיפה שעצרנו פעם קודמת?
בהחלט כן. אך לפני שנמשיך נזכרתי בדיוק בסיפור שקרה לי בדיוק באותה תקופה של וודסטוק… אמנם לא סיפור מרגש או ארוך אבל הוא סיפור שמשאיר חותם… הייתי מאבטח בוודסטוק, לא סיפור גדול. אני הייתי מנהל הבמה כלומר הייתי אחראי על כל המאבטחים ששמרו על הבמה ומבפנים ומבחוץ. בסוף ההופעה של ג׳ימי אני הולך למאחורה, הוא וג׳ניס בדיוק עשו בלאנט, אני מטרף אליהם עם חולצה מרוחה בדם. ג׳ימי שואל אותי, מה, שוב פעם הלכת מכות? לצורך העניין, אני אף פעם לא הלכתי מכות… לא הייתי צריך. הייתי בגובה 2 מטר ובמשקל 180 קילו. לא הייתי בחור קטן. אבל בגדול מה שקרה הוא שמישהו ניסה לטפס על הגדר כדי ללכת למאחורה אבל על הגדר היו מלא זכוכיות שבורות. כשאני אומר את זה ג׳ניס מתחילה לצחוק. אני שואל אותה, מה מצחיק כל כך? בחצי צחוק היא עונה לי, איך קראו לבנאדם? אמרתי לה, קראו לו בובי מק׳גי. היא צוחקת ואומרת שהיא הולכת לכתוב על זה שיר. כמו שאמרתי הסיפור לא מרגש במיוחד אבל הבן שלי, ביל ג׳וניור אוהב מאוד כשאני מספר אותו. פעם הוא אמר לי שהוא רוצה לעבוד בתור מאבטח רק כדי שיהיה לו סיפורים מגניבים כמו שלי יש כדי שהוא יוכל לספר… סיפור לא ארוך? אני שואל אותו, עברה שעה כמעט… וזה כל הזמן שיש לנו קוראי הנהדרים והמקסימים. ספרו לי בתגובות אם יש איזהשהן שאלות ספציפיות שעליי לשאול את אדון ביל… ואולי….