מועצת חכמי הקורונה

"חברים. אבקש את תשומת לבכם", הכריז בהתרגשות יו"ר המועצה, וירוס אדמוני, סמוק לחיים, נפוח גוף ועתיר פטמות. לא היה צורך להציג אותו לחברים. הוא הרי זקן השבט. הוא היה והנו המנהיג הבלתי מוכתר של פנדמיית הקורונה. החלוץ, נושא דגל המהפכה הויראלית שזרועותיה חובקות את הפלנטה כתמנון.

בידיו הפשוטות היסה את הנוכחים והמשיך בלהט: "התכנסנו לישיבת חירום ברגע קריטי. מזה כשנתיים שאנו מתעתעים ביצורים הקרויים בני אדם ומראים להם מאיפה משתין הדג". הוא חייך בשביעות רצון עצמית ולקח אתנחתא פדגוגית כדי להנדס במוחו את המשפט הבא.

החברים ניצלו את פסק הזמן והשמיעו קריאות הסכמה ותרועות עידוד כמו היו חברי הפרלמנט הבריטי, "כן! , אכן!, הורייי! הורייי!".
ללא ספק, היו"ר, המוכר לכולם בכינויו "קוביד הראשון", היה נואם מנוסה. לא היה ולו גם וירוס אחד שערער על כישוריו הרטוריים.

הוא תדלק ריאותיו בחמצן, ניפח את חזהו, עטה על פניו הבשרניות ארשת של חשיבות והמשיך בדבריו: "אותם בני אדם שהשתלטו על הפלנטה, השחיתו כל חלקה טובה, גדעו יערות, זיהמו מקורות מים, הרעילו את האטמוספירה בדו-תחמוצת הפחמן, דלדלו את שכבת האוזון, הכחידו בעלי חיים והתרבו כעכברים עד כי צר המקום מהכילם".

"ואו-טו-טו מספרם יגיע לעשרה ביליון פריטים", צעק מישהו מהמאזינים היותר צעירים.
"ולמרות שהם מודעים לנזק הבלתי הפיך שהם גורמים לכדור הארץ הם ממשיכים במעשיהם הנלוזים", החרה אחריו צעיר אחר.

קוביד הראשון המתין לשוך הרוחות והמשיך בדבריו: "עד כה המהפיכה שלנו הניבה לא מעט הצלחות. פלשנו לקרביהם של רבע ביליון בני אדם. חיסלנו כחמשה מיליונים. הותרנו עשרות מיליונים עם סיבוכים בריאותיים. כלאנו כשליש מאוכלוסית תבל בבתיהם לימים רבים. גרמנו לנזקים כלכליים וחברתיים אדירים. בקיצור – השגנו את כל היעדים שהצבנו לעצמינו בתחילת הדרך".

כל המסובים לשולחן הדיונים הגיבו בפרץ של מחיאות כפיים.

המנהיג קד קידת הודייה והוסיף: "בהזדמנות חגיגית זו ברצוני להביע את הוקרתי לצוות המחקר והפיתוח שלנו, ובראשם אנשי התוכנה, על שהפגינו יצירתיות ראוייה לציון, התמדה ויעילות שאין להם אח ורע מאה שנים תמימות, מאז נגיף השפעת הספרדית (או ה- H1N1 ) הזכור לטוב בתולדות עמנו. בזכות התכנתים שחררנו לאויר העולם כמות לא מבוטלת של גירסאות – כל אחת מדבקת יותר, אגרסיבית יותר, קטלנית יותר ועמידה יותר לחיסונים – תשובתם הנואשת של היצורים האנושיים לדכא את ההתקוממות שלנו".

גירגורי גיחוך נשמעו מכל עבר.

היו"ר השפיל מבטו, כיווץ את ארובות עיניו ואמר בקול חלש, ספק מצטדק ספק מיוסר: "וכל זה לא ברור מאליו. להזכירכם כי ניסיון הנפל של שנת 2002, בהנהגת סבי עליו השלום, "מיסטר סארס", הסתיים במפח נפש. קורבנותיו היו כזית, נזקיו היו שוליים בלבד והשלכותיו היו מינוריות. בשורה התחתונה זה היה כישלון צורב.

הוא נשם עמוקות והמשיך: "ובימים אלה, בעוד גירסה 4.2-AY מהתלת באויבינו, ברצוני לעדכן אתכם ידידי כי איננו שוקטים על השמרים. בקנה ממתינות ארבע גירסאות חדשות; 4.7-AY, גירסה משודרגת של 4.2-AY הנמצאת ברגעים אלה ממש, בעיצומם של ניסויי אלפא, וכן – 0.0-SOB-0.0 ,AH ו- 0.0-FU , שלושתם תוצרים חדשים בשלבים שונים של בדיקה סופית.

האחרון, היהלום שבכתר, ה- 0.0-FU , ניחן בביצועים יוצאי דופן. אני מנוע מלחשוף את כל סגולותיו אבל אציין שתיים מהן: א. יכולת עבירות ננומטרית החודרת כל מסיכה, לרבות מהזן הידוע לשימצה – 95 N. ב. אדישות לנוגדני mRNA של נסיובי החיסון למיניהם.

ה- 0.0-FU, לדעת מדענינו, הוא המוטציה האולטימטיבית. אם תרצו, נשק יום הדין שיכריע את המערכה כולה…..", ובהטעמה מלווה בתנועת אזהרה של אצבע צרודה פסק: "למותר לציין כי אסור בתכלית האיסור שהמידע הזה ידלוף אל מחוץ לגבולות החדר. מדובר במידע מסווג ברמה הגבוהה ביותר".

מישהו בקצה המרוחק של השולחן הרים יד, קיבל את רשות הדיבור ושאל: "מהם מועדי השיחרור הצפויים של הגירסאות האלה?"

"לצערי נבצר ממני לתת מענה הולם לקושייתך. שומה עלינו לשמור על חשאיות מירבית, לשמר את יתרון ההפתעה ולמקסם את יכולת ההרתעה. רק כך נוכל למגר את הרשע וההפקרות המתרחשים מול עינינו ולמנוע את השואה האקולוגית המאיימת על עתידנו ביקום".

"זוהי מלחמת אין ברירה. גורל הפלנטה בידינו. ובל נשכח – אנחנו היינו כאן קודם ואנחנו נשאר כאן אחרי. שיהיה לכולנו בהצלחה". הוא סיים את נאומו בפאתוס דרמטי והתיישב בכסאו מתנשף בכבדות.

כל החברים, כוירוס אחד, נעמדו על רגליהם והריעו במקהלה "לחיי הניצחון".

ולכם קוראים יקרים – כל שנותר הוא לומר כי הקורונה לא נמוגה. הסכנה טרם חלפה. אל תהיו שאננים. שימרו על בריאותכם ובהזדמנות זו – שימרו גם על הפלנטה שלנו, כי אין לנו (בינתיים) אחרת. אל תטנפו, אל תשליכו פסולת ברשות הרבים, המעיטו לעשות שימוש בפלסטיק ומחזרו כל מה שניתן למיחזור.