Whisper of immortality – לחישת הנצח פרק 4 חלק א'

אני וטום , החבר הכי טוב של מייק, עוקבים אחרי מייק כבר שנים .
מהרגע שנולד ועד ילדותו . במהלך השנים האחרונות לא יכולנו לעקוב אחרי מייק , לשמור עליו . כי היינו טרודים נורא בבעיות ערפדים והשנה סוף סוף השגנו את מטרתנו ומשפחת טארי הוצאה להורג בעודה מואשמת בעבירות חמורות .
בהרגשה שעוד שניה ואני אפגוש את מייקי שלא ראיתי אותו משהיה בן 12 גורמת לבטן שלי להתהפך . אני נזכרת באותו יום כשיצא מדלת בייתי ועלה על המוקד במרכז העיר . אני נזכרת איך התכנסתי בעצמי על רצפת חדרי וכסתי את אוזני בכפות ידי אך למרות כל המאמצים צרחותיו של מייק הגיעו לאוזניי ..
אני זוכרת את הימים הריקנים שלאחר מות מייק .
ימים , שבועות , שנים סירבתי לדבר עם אנשים , רציתי להיות לבד , רציתי את מייק .
"את מתרגשת?" קטע טום את מחשבותיי .
"ברור!!" עניתי בהתרגשות .
"חחח רק אל תאנסי אותו כשתיפגשו" צחק טום .
הוא תמיד היה כזה ציני , כבר התרגלתי ..
כל אותו בוקר חזרנו על סיפור הכיסוי שלנו ודאגנו להתלבש כמו כל בני נוער רגילים .
אספתי את השיער שלי בקוקו גבוה ויצאנו לבית ספר .
כשכבר הגענו לבית ספר יכולתי להרגיש את דפיקות הלב שלי ואפילו לשמוע אותם .
הרגשתי כמו בסרט שכולם עוברים לידי בהילוך איטי .. ושוב נסחפתי במחשבותיי עד שמשהו אחר -לא טום- קטע אותם .