Undead Souls – הקדמה

Undead Souls – הקדמה:

גשם קפוא. ידיי רועדות, גופי משותק למחזה המחריד שהתגלה בפניי.
הרוח התחזקה, הגשם היכה בגופי ולא ריחם. בעודי סחוטה מים מכף הרגל ועד הראש, קיוויתי שהכול זה רק סיוט, שעוד רגע אתעורר והכול יחזור לקדמותו. אך הגורל הוא אכזר ולא זכיתי לרחמים.
'זה לא יכול להיות אמיתי' קול בכי הדהד בראשי. אך אם זה לא אמיתי, אז מה גרם לי לדהור בריצה של קילומטרים אל תוך מלכודת בית הקברות הארורה? היא לא הייתה יכולה לוותר כל כך מהר. היא לא הייתה נכנעת. ובכל זאת, זאת התוצאה. רגליי צמודות למצבה המונחת על פני האדמה הרטובה.
"Kier Delakur" – הזהות המחרידה שהיא לקחה על עצמה, הזהות שתרדוף אותי כל החיים.
היא לא אשמה, היא חפה מפשע. אני היא זאת שהייתה צריכה לשכב במעמקיי האדמה למאכל תולעים צמאי הבשר הרקוב.
שלוש נשמות. שלוש אחיות-שלוש תאומות, ועכשיו גם זה לא.