תיקים שאסור לפתוח- פתח דבר והרשמה (2).

עוד לא הספקתי לכתוב את הדמות, תשמרי לי ואני אכתוב לך אותה בהמשך היום בטוח מיליון אחוז ^^

יש לי שתי דמויות :
שם : ג'ונס מורדו
גיל : 19 (תשני אם זה לא מתאים )
תפקיד : סוכן , יש לו ראיית רנטגן והוא יכול להיעלם כשהוא מתרכז הוא גם יכול לראות דברים שקרו מבלי שהוא היה שם .
אופי : רציני מדי , טיפה קשה לו לציית לפקודות , הוא טוב בלהרביץ אבל הוא ממש לא אוהב לעשות את זה (אלה אם זה ממש מגיע לו ) .
רקע : כשהיה ילד ההורים שלו לא היו הרבה בבית , וכשהוא גילה את הכוחות שלו היה לו מאוד קשה לשלוט בהם והיה צריך להוציא אותו מבית הספר והוא למד עם מורה פרטי עיוור (שלא יראה אותו נעלם )עם הזמן למד לשלוט בכוחות שלו ואז יום אחד הסוכנות ראו אותו נעלם וגייסו אותו .
דברים להוסיף : תשני אם לא מתאים לך , הוא גבוה עם עיניים חומות והוא הולך תמיד זקוף .
דמות שנייה :
שם : ג'יין דו
גיל : 19
תפקיד :סוכנת על תנאי , יודעת שפה שלמה רק מלשמוע מילה אחת , יודעת את כל אומנויות הלחימה , וכשהיא רוצה יש לה קול שמשכנע אנשים לעשות מה שהיא רוצה .
אופי : מצחיקה רצח , צינית , מתעצבנת כשקוראים לה בשמות או שמחקים את הקול שלה .
רקע : נשלחה לפנימיית בנות כשהייתה בת 13 כי חשבו שהיא עצלנית (דיסלקטית )
והעיפו אותה משם כשהייתה בת 15 כי היא הייתה מפריעה , ההורים שלה לא ידעו שהעיפו אותה אז היא הלכה לאיזה אכסניית הומלסים ושם גילתה את הכוחות שלה .
משהו להוסיף :תשני עם משהו לא מתאים לך , היא שונאת אבוקדו , יש לה עיניים בצבע כחול למרות שעיין ימין יותר בהירה , השיער שלה שטני ומגיעה לכתפיים והיא שומעת ראפ ורוק אלטרנטיבי .

שחכתי להוסיף
ג'יין דו היא אנרכיסטית וג'ונס מורדו הוא פנאטי

תשמרי לי מקום
אני כבר כותבת.

שם: אביגל גי'ן.
גיל: 19.
מראה: בעלת שיער חום כהה מאוד כמעט שחור, עיניים ירוקות כהות אך עדינות,
רזה וגבוהה.
אופי: קצת מעצבנת, מתחכמת, מרבה לדבר בציניות בעיקר, חשדנית.
בעלת חוש אומר, חכמה, בעלת הפחנה יוצאת דופן, היא שקרנית טובה (לא שהיא משקרת הרבה).
היא מזלזלת בפקודות ובמשימות שנותנים לה – במילים אחרות, היא לא אוהבת לקבל פקודות, זה מעצבן אותה שאומרים לה מה לעשות.
כושר שיכנוע מעולה, היא חברה טובה.
היא תמיד תיהיה כאן בשבילך במשברים הקשים של חייך.
כוחות: הזזת חפצים מבלי לגעת בהם – במילים אחרות, כוחות המחשבה.
שליטה מוחית, היא מסוגלת לגרום לבנאדם לעשות מה שהיא רוצה דרך העברת מחשבות.
רקע: (אני אספר את זה בקצרה).
כשהיא הייתה בת 10 היא גילתה שיש לה כוחות.
היא הייתה בחדרה, הורייה היו למעטה וסידרו את אחורת הערב כמו בכל ערב רגיל.
לפתע אביגל שמעה צעקות מלמטה, הצעקות הללו נורא הבהילו אותה.
היא קמה המיטה ופתחה את דלת חדרה בחשש, היא ראתה מהמדרגות את אמה שוכבת על הריצפה כשראשה מדמם ללא ערף.
אביה נלחם נגד האדם שרצח את אמה.
אביגל נורא התעצבנה על הבנאדם שרצח את אמה, היא השתמשה בכוחותיה על הרוצח ובכך גרמה למותו.
ובכך היא גילתה את כוחותיה, אביה נבהל ממה שהיא עשתה ולכן הוא החליט לשלוח אותה לבית יתומים.
בבית היתומים לא התיחסו אלייה יפה, העוזרת של המנהלת הייתה מתעללת בה.
כשהיא הייתה בת 15 היא ברחה משם… לאחר שנה גייסו אותה בגלל שגילו שיש לה כוחות.

שם: ראיוס קרייג
גיל: 18 אך נראה כמו בן 20
מראה: עיניים שחורות כפחם וכן גם שערו, קשה לראות אצלו חיוך על הפנים שלו הגוף שלו רזה וצנום. שפתיים דקיקות ופנים עגלגלות מעט.
אופי: מציק, מעיק על כולם, גורם להם להתעצבן כל כך עד שהם ישלפו נשק ויהרגו אותו. הוא חסר רגישות וחסר טקט רצוף. מזלזל ברוב הדברים שאומרים לו, חוצפן ואסטרטג.
( הוא מפלצת מיתולוגית )
אז המפלצת היא קרברוס (או כלב-השאול) ~פאריש מזאב צעיר. כשמכעיסים אותו להבות אש עוטפות את כל גופו ועיניו נצבעים בצבע כתום-אדום, כשהוא במצב הזה הוא יעשה הכול בשביל להרוג אנשים (ולשלוח אותם לשאול – כי זה בערך המהות שלו.) הוא לא מודע לדברים שהוא עושה.
רקע: כשקרברוס הופיע אצלו בפעם הראשונה הוא הרג את הוריו, אף אחד לא היה שם מלבד ראיוס. כשהוא חזר למצב הטבעי שלו הוא הבין שהוריו נהרגו, הוא לא ידע שהוא עשה את זה ולכן הוא החליט למצוא את הבנאדם שעשה את זה ולהרוג אותו. מה שהופך אותו לפושע המושלם – לרצוח אנשים מבלי לדעת שאתה עושה את זה.
כל בנאדם שהוא הכיר נהרג בידי קרברוס, המשטרה ניסתה לעזור לראיוס למצוא את הבנאדם אך החקירות הסתיימו מחוסר ראיות. הוא הבטיח שהוא ימצא אותו ועד היום הוא מחפש (בעצם את עצמו.)
~אשמח אם תעשי שמתישהו מישהו יראה אותו משתנה ויספר לו, הייתי רוצה לראות לאן זה מתפתח משם ^^ ~
וזהו ^^ מקווה שתקבלי את הדמות ומצפה לקרוא :)

אני ממש מצטערת שלא שלחתי עד עכשיו!
אני חייבת להפסיק לומר מתי…
בקיצור, אין לי כרגע דמות אבל תהייה. בטוח.
פשוט יש לי רעיון אחר. הבעיה היא שהוא משלב שתי דמויות.
אלה רוצח שכיר והמעסיק – העיקרי – שלו.
אני לא בטוחה אם זה בסדר אז אשמח אם תוכלי לומר לי :)

שם: ג'יין ווילקס
גיל: 25
תפקיד: סוכנת
אופי: התכונה העיקרית שלה היא המזג הלוהט שלה. מאז ומעולם הייתה ג'יין חמומת מוח, וככל שהתבגרה זה לא נחלש או פחת. יש לה פה מלוכלך ואוצר מילים עשיר שהיא לא מהססת להשתמש בו. למען האמת, לפעמים הצירוף של המזג הלוהט שלה ואוצר המילים העשיר יצר כמה מקרים שבמבט לאחור היו מצחיקים עד דמעות, אבל באותו הרגע היו מביכים כל כך שהיא הייתה רוצה להיעלם לתוך האדמה ולא לצאת שוב לעולם.
האופי של ג'יין מלא ניגודים, ואנשים שלא מכירים אותה באמת יוצאים מהפגישה הראשונה איתה בהרגשה שאו שמשהו ממש לא בסדר איתה, או שהיא דו קוטבית. מצד אחד היא חמומת מוח שלא מהססת לצאת על אנשים כשהיא חושבת שזה מגיע להם, אבל מהצד השני היא בן אדם מאוד רגיש. היא מסוגלת לשים לב לתנודות הכי קטנות באופי של בן אדם, ותמיד תמצא איך לנחם אותו.
ג'יין היא הבן אדם הכי מצחיק שאתם תפגשו בחייכם. יש לה חוש הומור מפותח, שמסוגל למצוא בכל מצב משהו מצחיק. היא גם סרקסתית מאוד, וזה משהו שמטבל את הבדיחות שלה בגוון נוסף.
היא מאוד חכמה, אבל לפעמים מסוגלת להיות סתומה להפליא. יש מצבים שבהם כל מה שהיא צריכה לדעת ניצב מול הפנים שלה, באותיות מודגשות, מהבהבות וזוהרות ולא יהיה לה מושג מה הפתרון בעוד שבמצבים אחרים היא הייתה מסוגלת לבצע הבחנות מתוך ראיות חסרות כל קשר.
רקע: ג'יין גדלה בשכונה טובה, עם הורים מהמעמד הבינוני-גבוה ואח קטן ובלגניסט.
מאז ועולם היא נמשכה לפשע, או יותר נכון לומר לעבודה הקשה והמלוכלכת שעשו האנשים שפענחו אותו. כשסיימה את בית הספר התיכון היא החליטה ללכת ללמוד בלשות, ומשם התגלגלה עד שהגיעה לעבודה כסוכנת שטח מנוסה. הגיל הצעיר שלה מעולם לא עצר אותה במהלך המשימות, ולמרות שמדי פעם התייחסו אליה כ'ילדונת', היא התעלמה מזה ככל יכולתה. לרוע המזל, בגלל העובדה שהייתה חמומת מוח מעט לפעמים היא הייתה מתרגזת, ואולי מעיפה כמה סטירות ומילים קשות בלהט הרגע.
היא שמרה על קשר טוב עם הוריה, אם כי מרוחק מעט. אחיה הקטן גר לא רחוק, והיא הייתה מתראה איתו לא מעט.
דברים להוסיף: היה לי רעיון ממש טוב להתמחות החריגה שביקשת, אבל עד שהגעתי לכאן הוא נעלם. (הוא פשוט לא ממש השתלב לי עם הרקע/אופי) סביר להניח שברגע שאני אשכב במיטה אני אזכר בזה, ארוץ לכתוב על חתיכת נייר ואז בבוקר לא אזכור איפה שמתי אותה. זה כבר קרה לי. לא משנה. אם אני אזכר אני אכתוב פה. בכל מקרה, אם את חושבת על משהו מתאים אין לי בעיה שתוסיפי אותו.

אם את עדיין רוצה אני יכולה לכתוב דמות של חוטף/מפלצת (נראה לי חוטף, למרות שאני לא בטוחה), יש לי רעיון נחמד.

אני כל כך מצטערת – אני לא יכולתי להתקרב למחשב היום בכלל (רק שני מחשבים בבית, הוא לא אצלי כל כך הרבה.) אני כבר כתבתי את הדמות של הסוכנת, אבל נראה לי שהיא דומה מידי לג'יין של סתם אחת…
אז כנראה אני אשאר עם הקורבן שלא תעשה הרבה -,-
קטניס אוורדין, סוף.

תשמרי מקום…. זה יהיה טיפה ארוך (או שלא, לא מבטיח )

שם: ניקול סקרלט אדמס
גיל: 21
תפקיד: בעלת יכולת על טבעית
מראה: שיער עד המותן, בלונדיני-לבן צבוע, שורשית שחורים. עיניים כחולות כקרח. שפתיים מלאות אדומות מטבען אך תמיד מרוחות באודם אדום בוהק. חיוורת. ריסים ארוכים שחורים. עיניה תמיד מעוטרות בסלסולים בצידיהן בעזרת עיפרון שחור. לובשת לבוש חושפני (שמלות מיני, גופיות, שורטים.) שיניים לבנות, צחורות בצורה מלחיצה. ממש לבנות. גבוהה. שיערה תמיד פזור.
יכולות על טבעיות- זיהוי שקר. תקשור עם רוחות (עם המתים). קריאת מחשבות. לראות את הרגע הכי קשה של בן-אדם בעזרת נגיעה קלה בברכו. את הרגע הכי טוב בנגיעה בשפתיו, ואת הרגעים החשובים בחייו בנגיעה בידו. השתלה (נקרא לזה ככה. זה כאילו, להשתיל במוח של מישהו משהו. נגיד שמישהו עוקב אחריו, זיכרון מסוים ולא נכון. כאלה). זימון המתים. מהירות על. היפנוזה (בעזרת תנועות גוף ועיניים). ראיית העבר. היא צריכה להיות במקום מסוים שבו היא רוצה לראות את העבר ורק לחשוב על תאריך ושנה, ותראה מה שקרה באותו תאריך באותו שעה שהיא חשבה.
אופי: היא קרה. קשה לה להיפתח. צינית. האגו שלה בשמיים. מצטיינת בהכל (בגלל זה האגו). אמיצה. חכמה. תמיד תחשוב כמה צעדים דימה. אסטרטגית מלידה. אין לה בעיה לעשות את המעשה הלא נכון (כמו לגנוב או לרצוח. רק אם יוצא לה מזה משהו). היא לא תיתן משהו בלי שיחזירו לה משהו (אוהבת לעשות עסקאות. ראמפלללללל והמבין יבין). היא שונאת מתלהבים, אנשים אופטימיים מידי. היא שונאת רחמים עצמיים, אמירות "משתתף בצערך, אני מצטער" וכדומה. מושכת. פלרטטנית. חסרת פחד (חוץ מאיבוד יכולת תקשורת עם המתים שלה. ללא זה לא תוכל לתקשר עם הוריה/ למצוא אותם *ראה רקע*). לסבית (נתון לשיקולך הרב בהחלט. סתם חשבתי להוסיף עוד קצת פלפל).
רקע: היא לא יודעת מי הוריה. הזיכרון הראשון שלה הוא מגיל שמונה. כמה סוכנים חקרו אותה כי נמצאו טביעות אצבע שלה על גופה של קורבן רציחה. מאז היא גרה במחסן נטוש וחיה בעיקר מדם קורבנות שהיא צדה במועדון שקרוב למחסן שלה. (אל תהפכי אותה לערפדית!!!!!!!!!!! זה פרט שולי שקשור לערפדים, היא לא ערפדית!!!!!! אבל שוב נתון לשיקולך הרב בהחלט…). מאז שהיא זוכרת את עצמה (גיל שמונה) מנסה היא לנבור בזיכרונות של אנשים, לתקשר עם המתים, לראות את העבר. למצוא משהו על ההורים שלה.

אחלה סיפור! אני אעקוב!!!!!! תמשיכי אותו מהררררררררר
סורי שחפרתי.

היא גסה. מקללת הרבה. לא מעצבנים אותה בקלות. שחכתי להוסיף…

לא אוהבים אותה הרבה…. (סורי שזה מחולק. קופצים לי הרבה דברים לראש עכשיו)

היא מזלזלת הרבה, שקרנית מעולה, שתטלנית, לא אוהבת שמחלקים לה פקודות.
עוד רקע: היא גילתה את הכוחות שלה לראשונה כשברחה מהסוכנים שרצו לחקור אותה וגרמה להם לחשוב שהיא נעלמה. (השתלה). מכאן כל הכוחות התגלו לה אט-אט. עד גיל 14 כבר ידעה לשלוט על כל כוחותיה. היא הוסיפה את השם סקרלט לשמה לאחר שבגיל 16 שתתה את דמה של בחורה בשם סקרלט, ולזכר מי היא ומה היא עושה, היא הוסיפה את השם סקרלט כשמה האמצעי.
שונאת שקוראים לה בשמות, אך קוראת לכולם: דארלינג (יקירי/יקירתי באנגלית), מותק, האני (מותק באנגלית). היא אוהבת לרדת על כולם. היא מאין זאב בודד כזה. את יכולה להוסיף שגייסו אותה באחד מהחקירות שחקרו אותה… היא אוהבת ספרים, יש לה קליטה מהירה, יש לה זיכרון צילומי. היא חדת הבחנה. הקשרים הטובים שלה זה במועדון שאליו היא הולכת והם נמשכים מהרגע שהיא נכנסת למועדון עד שהיא שותה את הדם של הקורבן שלה, ואז עוברת לבא… היא לא במערכת יחסים, אבל היא רוצה אהבה. מישהו/ מישהי (שוב…. לשיקולך בלבד) שיבינו אותה. ושיהיו ההפך הגמור ממנה. אופטימיים, מצחיקים, נחמדים, טובי לב. בקיצור, לא היא….
(הכל תקף לניקול סקרלט אדמס).

אני לא ממש בטוחה שהדמות יצאה טוב. רציתי דמות קשוחה, אבל נראה שכבר יש לך מספיק כאלו וזה הרגיש לי כמו העתקה לכתוב עוד אחת כזאת.
—
שם: קימברלי ג'יימס (היא שונאת את השם שלה – ואי אפשר להאשים אותה, הוא די נוראי – אז היא פשוט אומרת לכולם לקרוא לה קים.)
גיל: 20
תפקיד: על-טבעית.
כוח: יכולה להשתלט על יצורים חיים (שליטה מוחית.)
מראה: למרות שקים היא בת עשרים, אפשר לחשוב שהיא בת שבע עשרה. זה לא שהיא נמוכה לגילה או כל דבר אחר בסגנון, זה פשוט שהחזות שלה נותנת לה מראה של נערה.
השיער שלה חלק ועובר לה במעט את הכתפיים. בערך שליש ממנו מגולח, ולכן אין לה שביל בשיער – הוא פשוט מוסט כולו הצידה. הצבע שלו הוא כחול בוהק (אם היא על-טבעית אז זה יכול להיות צבע טבעי או שזה מוזר מידי?) עם מעט גוונים ירוקים.
העיינים שלה כחולות ונוצצות, והן בטח יהיו הדבר הראשון שיראו אצלה כשיפגשו אותה בפעם הראשונה.
אופי: אם אפשר אני מעדיפה לדלג על הקטע של החולי הנפשי, אני לא רוצה שהיא תהיה טראומטית עד כדי כך (כי אני בטח אלך על רקע טראומטי.)
קים היא אמיצה, אסרטיבית ולא מפחדת כמעט משום דבר.
היא אחת שמתעצבנת מהר. לא כדאי לריב איתה, כי רוב הסיכויים הם שהיא תנצח בריב, או פשוט תאבד שליטה על הידיים שלה ותרביץ (שזה רוב הזמן ניצחון, כי היא ממש חזקה.)
הרבה אנשים לא לוקחים אותה ברצינות כשהם רק פוגשים אותה, בעיקר בגלל הקטע שהיא נראית כמו נערה, אבל לא לוקח לה הרבה זמן עד שהיא מצליחה להוכיח את עצמה גם בפניהם וזה נותן לה הרגשה טובה.
היא מאוד ממוקדת, וכשהיא ננעלת על מטרה היא לא תפסיק לנסות להשיגה עד שתצליח. היא מבצעת כל משימה על הצד הטוב ביותר ולא מאמינה בקיצורי דרך. היא מחושבת מאוד, כך שהיא יכולה לקרוא אנשים במהירות, להבין את כוונותיהם ולחשוב צעד אחד לפני כולם, אבל היא לא טיפוס חכם במיוחד בכל מה שנוגע ללימודים (היא נשרה בגיל צעיר, פירוט ברקע.)
היא מאוד מצחיקה – מה שבדרך כלל מתבטא בציניות – ולאנשים נוח בחברתה, אבל היא לא נותנת את האמון שלה בקלות. כלומר, היא יכולה לפגוש מישהו ומיד להתחבב עליו וגם לאהוב להיות בסביבתו, אבל יקח זמן עד שהיא תסמוך עליו באמת או תספר לו על עצמה. היא אפילו יכולה לתת שם בדוי למי שישאל לשמה עד שתהיה בטוחה שהיא סומכת עליו.
היא לעולם לא תנטוש את אלו שכן זכו באמון שלה ותהיה מוכנה להקריב הכל למענם, וזאת תחושה שקל מאוד להבין כבר בשיחות הראשונית איתה, למרות שהיא לא ממהרת לפתוח את עצמה מול אנשים שרק הכירה.
יש לה יכולת להבחין בפרטים הקטנים והראיה שלה חדה מאוד, ואם היא לא הייתה על טבעית אני חושבת שהיא הייתה יכולה להיות סוכנת מעולה.
קים לא מאמינה באהבה ממבט ראשון, אם בכלל, והיא לא רואה את עצמה בשום מערכת יחסים נכון לעכשיו (למרות שאם את רוצה לשדך אותה למישהו אין לי בעיה.)
בקיצור: היא קשוחה, אמיצה וממוקדת, אבל יכולה להיות חברת אמת תומכת כשזוכים באמון שלה.
רקע: אמא של קים נעלמה כשהיא הייתה ממש קטנה ולא השאירה שום דבר מאחור חוץ מהדירה הקטנה שלהם. היא אפילו לא יודעת איך היא נראית.
אבא שלה היה אלכוהוליסט שעבד בעבודות מזדמנות, ואת הכסף המעט שהיה להם הוא העדיף לבזבז על אלכוהול ולא על אוכל. קים תמיד ניסתה לשכנע אותו להפסיק עם זה, אבל היא הייתה בסך הכל ילדה קטנה והוא לא ממש הקשיב לה.
כשהייתה בת עשר היא נשרה מהלימודים, לא שזאת הייתה אבדה כל כך גדולה מבחינתה, היא הייתה גרועה בכל מקצוע אפשרי. קצת אחרי שהיא נשרה מהלימודים היא הבינה שהדרך היחידה שהיא תוכל להרוויח כסף הייתה לגנוב אותו, והיא החלה לכייס אנשים ברחובות. למרבה הפלא, היא הייתה די טובה בזה וכמעט מעולם לא נתפסה.
היא המשיכה עם זה במשך כמה שנים, עד שכשהייתה בת חמש עשרה היא גילתה את כוחותיה העל טבעיים לראשונה. היא פרצה לאחד הבתים בשכונה ושכן שקלט אותה פורצת את הדלת הזעיק את המשטרה. כבר לא היה לה לאן לברוח. כשאחד השוטרים הוביל אותה לניידת היא צעקה שיעזוב אותה, ולמרבה הפלא זה מה שהוא עשה. היא כמובן לא שאלה שאלות וניצלה את ההזדמנות לברוח.
היא השתמשה בכוחות שלה בשביל עוד כמה גניבות ומצאה את עצמה לא פעם עובדת עבור האנשים הלא נכונים. בסופו של דבר, חבורה של סוכנים תפסו אותה. היא ניסתה לשכנע אותם לשחרר אותה, אבל זה לא עבד, כאילו הם פיתחו סוג של חסינות אל הכוח שלה.
נכון לעכשיו היא יושבת בכלא, בטח איפה שקאסי וכל הסוכנים עובדים. היא מוגדרת כפושעת מסוכנת ורק כמה אנשים בעלי סיווג ביטחוני גבוהה יודעים על הכוחות שלה.
דברים נוספים: נראה לי שקאסי והיא יכולות להיות חברות טובות או שהן ישנאו אחת את השנייה, הן נשמעות לי מספיק שונות בשביל שזזה יקרה.
—
כן, אז אני יודעת שהיא לא בדיוק קורבן. אני פשוט התחלתי לכתוב אותה ומשם זה איכשהו זרם לכיוון של הפשע. אם זה לא מסתדר נוכל לדבר על זה במייל ונשנה לה את הרקע.
קטניס אוורדין, סוף.

אבל אם קאסי אף פעם לא הייתה ביחידה המיוחדת אז אולי היא באמת לא יודעת איזה סוכנים יש שם ויודעת באמת כדאי שתורידי את הקטע של האנרכיסטית פנאטי מהסוכנים . ומי שכתב שזאת ג'יין של סתם מישהי ומתכוונים לג'יין שאני כתבתי אז לא כותבים דברים כאלה כי זה ממש מגעיל לקרוא למישהו ככה ……..ומישהי/מישהו כתב דמות ממש דומה לשלי באותו שם וזה קצת לא מתאים אז……………
אני לא רוצה להיות מגעילה אז לא להיעלב…………

פה ושם במהלך הסיפור היו כמה שגיאות: הקלדה ותחברי בחלקן אבל הסיפור נשמע מעניין.
אוכל לכתוב את הדמות של קאסי? אם כן, אוכל לקבל פרטים על הדמות של קאסי. והוא צריך להיות גם עם כוח על טבעי?

זה בסדר כנראה שסתם עשיתי סצנה וליאנה21 הם לא צריכים להיות סוכנים הם גם יכולים להיות משהו אחר אני כתבתי לך תסתכלי ; תשני עם משהו לא מתאים לך …

אני כבר אכתוב את החוטף, רק שאלה קטנה: הוא יכול להיות חוטפת? פשוט משום מה הרעיון שלי מקובע על ההנחה שהדמות היא דמות אישה. אם לא זה גם בסדר גמור.

שם: דוטי
גיל: 31
תפקיד: חוטפת
אופי: דוטי מיומנת מאוד בהסתרת הרגשות שלה. מבפנים היא יכולה לרתוח, להתפוצץ ולהתיז לכל עבר לבה וגיצים אבל מבחוץ היא תיראה שלווה, אפילו שלווה מדי. כמובן, מדי פעם המסכה הזו נסדקת והזעם יוצא החוצה. ברגעים האלו מסוכן מאוד להיות בקרבתה. היא חכמה, אבל לא מאוד. רוב המעשים שלה לא יהיו מונעים מהחלטות טקטיות ואסטרטגיות, אלא בגלל הרגש שלה. היא חזקה מאוד, ומומחית בהתגנבות והסתתרות מתחת לאף של אלו שמחפשים אחריה. במובן הזה היא קצת כמו זיקית. אין לה חוש הומור, בכלל.
היא חסרת טקט באופן יוצא מהכלל, ומסוגלת לדבר עם האנשים שהיא חטפה על המוות המתקרב שלהם לא במטרה להפחיד אותם, אלא פשוט כי היא חושבת שזה יעניין אותם.
היא לא אוהבת להפחיד אנשים, ותמיד קצת מופתעת כשאנשים מפחדים ממנה. לפעמים זה אפילו קצת מעצבן אותה והיא מתחילה לדבר על כך שכל האנושות מטומטמת, שהיא לא מבינה למה אלוהים לא החליט להשמיד אותה ועל כך שהיא לא מבינה למה היא טורחת בכלל לבצע את העבודות האלו ופשוט לא הורגת אותם ברגע הראשון. אחר כך היא מתפלא למה מפחדים ממנה, ולמה האנשים מתחילים להתייפח. היא שונאת אנשים בוכים.
לא אכפת לה למי היא עובדת, או מה היא עושה, כל עוד היא תקבל על זה את התשלום שמגיע לה. פעם אחת ניסו לרמות אותה, ובסופו של דבר כולם מצאו את עצמם מרוחים על השולחנות, מתפתלים בכאב.
רקע: הייתה לדוטי ילדות רגילה למדי עד גיל עשר בערך. שבוע לפני יום הולדת עשר שלה, מצאו את אביה מתחת לגשר, שיכור ומסומם. יומיים לאחר מכן הוא מת, ומצבם הכלכלי התחיל להתדרדר. אמא שלה, שלא הצליחה להרוויח מספיק כסף בשביל לדאוג לא לדוטי ולא לה, התחילה להשתגע. בסופו של דבר, פחות או יותר שנה וחצי לאחר מותו של אביה, הבינה דוטי שהיא אחראית על גורלה. זו הייתה מחשבה מאוד קשה בשביל ילדה בת אחת עשרה וחצי, שבקושי אכלה משהו כי לאמא שלה לא היה כסף לקנות אוכל ולא ידעה שום דבר מועיל על החיים.
באותה התקופה היא התחילה לגנוב.
בהתחלה זה לא היה שום דבר רציני. קצת אוכל מהמכולת, קצת כסף מכיסים של אנשים. בהמשך זה הלך והסתבך, ובסופו של דבר היא מצאה שיש לה מיומנויות מרשימות בשביל גנבת פשוטה, ושהיא יכולה לנצל אותה כמו שהיא רוצה.
כשחגגה את יומולדת שמונה עשרה, היא התחילה לעבוד בשביל מעסיקים רציניים. בהתחלה היו רק משימות ציטוט, ריגול או האזנה. ככל שעבר הזמן היא התחילה לקבל קורסים בקרב מגע, למדה איך להחזיק אקדח ואיך לירות. כיום היא כבר הייתה אישה מרשימה, בעלת מוניטין עצום וניסיון רב שנים, שרוב חייה מסתכמים בחטיפות אנשים שהיא לא מכירה בשביל הכסף. אין לה שום בעיה עם זה.
דברים להוסיף: היא אוהבת לצבוע את השער שלה. לא צבעים זוהרים (לדוגמא: כחול, אדום או ירוק), אלא צבעים טבעיים. ג'ינג'י, בלונדיני, חום כהה, חום בהיר… היא משנה את צבע השער שלה לעיתים קרובות.
עוד הערה קטנה: היא מפחידה. ממש. זה לא בגלל איך שהיא נראית, אלא יותר אופן הדיבור וההתנהגות שלה. היא מחייכת הרבה (לא חיוכים קריפיים כמו של הג'וקר), ויש משהו נורא אופטימי בדברים שלה. זה ממש לא מסתדר עם הנאומים שלה על נחיתות האנושות.

לא אהבתי את איך שיצא לי הרקע, לא יודעת למה. את יותר ממוזמנת לשנות אותו כרצונך.

רק משהו קטן – אני מקווה שהגיל לא מבוגר מדי/צעיר מדי. ניסיתי לחשוב באיזה גיל חוטפת שנכנסה לעסק כבר בתחילת שנות העשרים לחייה ויש לה ניסיון גדול יכולה להיות. לא יודעת אם עבד לי.

באמת שאין לי שום בעיה. כבר כתבתי שאני לא ממש אוהבת את הרקע שלה… הוא פשוט לא יצא לי טוב.